יצא ואזניו מקטפות

יָצָא וְאׇזְנָיו מְקֻטָּפוֹת

1. אדם שיצא בבושת פנים.

   • התלמיד שננזף והושלך מהכיתה, יצא ואזניו מקוטפות.

מקור

• "והמן נכנס לגנזי המלך כשהוא כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות" (מדרש).