אזן א (שורש)
השורש א־ז־ן א הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
[עריכה]| א־ז־ן א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| נִפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִפְעִיל | הֶאֱזִין | מַאֲזִין | יַאֲזִין | הַאֲזֵן | לְהַאֲזִין |
| הֻפְעַל | הָאֳזַן | מָאֳזָן | יָאֳזָן | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
מקור
[עריכה]- נגזר משם־העצם אוזן.
הערות
[עריכה]- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]