קצף

קֶצֶף

לשון המקרא כעס
- ”וַיִּתְּשֵׁם יְהֹוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה.“ (דברים כט, פסוק כז)
- ”כִּי קֶצֶף לַיהוָה עַל-כָּל-הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל-כָּל-צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח.“ (ישעיהו לד, פסוק ב)
בועות אויר קטנות, הנוצרות מערבוב של האויר עם השכבה העליונה של נוזל.
- ”נִדְמֶה שֹׁמְרוֹן מַלְכָּהּ כְּקֶצֶף עַל-פְּנֵי-מָיִם.“ (הושע י, פסוק ז)
- "הַקֶּצֶף שֶׁמָּחָה אֶת עִקְבוֹתַיִךְ / יוֹדֵעַ שֶׁהָיִית כָּאן לְבַדֵּךְ" (לַיְלָה בְּחוֹף אַכְזִיב, מאת נעמי שמר)

2. בהשאלה מן (1=כעס), כפועל יוצא של האנשת המים שנראים כזועפים,כועסים ^[1].

במשמע דהיום

תרגום יונתן – "כְּרִתְחָא עַל אַפֵּי מַיָא"
הוולגטה – spuma.
רש"י – כקצף שעל פני המים שהוא אישקומ"א בלע"ז.
ר' יוסף קארו – "קצף" לשון כנען פינ"א.
מלבי"ם – "כקצף". מענין רתיחה, כמו שקצף הוא רתיחת הכעס:
המצודות – "כקצף" - תרגם יונתן כרותחא והם כעין אבעבועות ועל כי באים ע"י מהירות השפיכה מכלי אל כלי ונראה כאלו השופך מתקצף לזה קרוי בלשון קצף

במשמע אחר

תרגום השבעים – phrū́ganon) φρῡ́γᾰνον) – מקל יבש.
ראב"ע – כקצף, כמו ”וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה“ (יואל א, פסוק ז)
רד"ק – וקצף, קלפת העץ כמו ”וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה“ (יואל א, פסוק ז). ויונתן תרגם "כְּרִתְחָא עַל אַפֵּי מַיָא".

במנדרנית קסאפ הוא הקצף שעולה מתבשיל דגים. מסין נדד הקיסאפ לאנגליה במאה ה17 על ידי מלחים בריטים שקראו לו קטשאפ ומשם התגלגל לאמריקה כקטשופ
ותלבב לעיני שתי לביבות (שמואל ב, יג, ו) ותחלוט חליטה - במים רתוחים (תרגום יונתן) קישפיל בלע"ז (רלב"ג מדוייק ויש גרסאות עם ר') וכן בלהג יהודי בבל הקרום הנוצר בעת רתיחת החלב נקרא 'קישפי' במקביל לקצף התנכי

בועות אוויר

-

زبد‏‏‏‏ (תעתיק: זַבַד)

ערך בוויקיפדיה: קצף

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצף

↑ על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 61

לשון המקרא כעס.
- ”וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר; וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה.“ (שמות טז, פסוק כ)
- ”וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר; הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף?“ (במדבר טז, פסוק כב)
- ”בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.“ (ישעיהו נז, פסוק יז)
- ”וַיִּקְצְפוּ הַשָּׁרִים עַל-יִרְמְיָהוּ וְהִכּוּ אֹתוֹ וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בֵּית הָאֵסוּר...“ (ירמיהו לז, פסוק טו)
- ”כִּי אִם-מָאֹס מְאַסְתָּנוּ; קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד-מְאֹד.“ (איכה ה, פסוק כב)

השורש ק-צ-ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים