שכבה
מראה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שכבה |
הגייה* | shikhva |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־כ־ב |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ שְׁכָבוֹת; שִׁכְבַת־, ר׳ שִׁכְבוֹת־ |
- לשון המקרא שטח המכוסה בחומר מסוים, וממוקם מעל או מתחת לשטח אחר, ולעיתים יש דמיון בין שני המשטחים בסוג החומר או בצורתו.
- ” וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה“ (שמות טז, פסוק יג)
- "עכבר־השדה [...] בחורף יכרה למרבה בין שכבת השלג והאדמה" [2]
- ”החומר הגלמי של כל השכבות והרבדים עד למעמקים יוטל שוב אל כור-ההתוך“ (לזכרו של ש. בן־ציון, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- " צבע היסוד מיושם כשכבה ראשונה על השטח הנצבע, לפני צביעה בצבע עליון. [...] הוא חודר לתוך שכבות סיד ובכך מחזק ומדביק אותן." עמיר גובר, "מחדשים את הבית: המדריך לצביעה נכונה". YNET, 31/03/12
- "טָארט (Tarte) - מאפה צרפתי המורכב משכבת בצק שעליה שכבת מילוי מתוקה או מלוחה." "המילון הקולינרי". YNET, 11/05/07
- [סוציולוגיה] מעמד חברתי.
- ”מה שלומו המשקי של המעמד הבינוני הרחב של היהדות האמריקנית, שכן מעמד זה הוא תמיד ובכל מקום השכבה הסוציאלית הבולטת ביותר שבחברה היהודית. [...] האמת היא כמובן רק בזה, שרמת חייהם [...] עולה הרבה על רמתן של שכבות העם הדומות להם באחת הארצות האחרות. אין לך מקום אחר בעולם ששכבת ביניים רחבה זו תוכל להוציא כל כך הרבה הוצאות [...] לתענוגות [...] “ (ניו-יורק וירושלים – מכתבים על היהדות האמריקנית, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
- חברה שיש בה שכבות רבות נקראת "חברה מרובדת".
- בני נוער שגילם דומה, ושותפים לאותה פעילות לימודית או חברתית.
- שכבת כיתות ט' בבית־הספר היתה אחראית להכנת טקסי יום הזיכרון בהנחיית רכזת השכבה.
גיזרון
[עריכה]- מהשורש ש־כ־ב. [3]
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- אורה שורצולד כתבה למדור "הזירה הלשונית" מתאריך 1/3/06 את התגובה הבאה:
"...מורי, פרופ' יחזקאל קוטשר, נהג לומר שְׁכָבָה בלבד, וכך תמצא גם במילון אבן־שושן כחלופה לשִׁכְבָה. נראה שהצורה נגזרה לאחור מ'שְׁכָבוֹת' (כמו גִּזְרָה, גְּזָרוֹת)". - לכאורה היה צריך להגות ולנקד שִׁכְבָּה, אך יש לדעת כי הכלל של דגש קל אחרי שווא נח אינו כלל גורף. עוד דוגמאות למקרים שבהם הכלל הזה אינו מתקיים הן משקל פַּעְלוּת, כגון מַלְכוּת סַמְכוּת ועַצְבוּת, וכן מילים כגון קִרְבָה, שִׁכְבָה ושַׁרְבִיט., באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
- המילה עִקְבָה (שפירושה הסימן שמשאירה כף הרגל בקרקע) היא שוות־משקל ל-שִׁכְבָה, אך ברבים היא עֲקֵבוֹת, ובנסמך עִקְבוֹת־.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שכבה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכבה |
השורש שׁכב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|