מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
זרק בכוח, הקנה למשהו מהירות וכיוון לעבר מטרה .
”שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא.“ (שופטים כ , פסוק טז )
פגע במטרה (בעיקר בכדורסל).
הוא קלע את סל הניצחון בשנייה האחרונה למשחק.
אף קבוצה לא קלעה מעל 62 נקודות.
בהשאלה: אמר דברים או עשה מעשים נכונים, או מתאימים ומכוונים היטב.
השחקנים קלעו לצפיותיהם של הצופים.
השורש קלע א
השורש ק־ל־ע א הוא שורש מגזרת השלמים .
ק־ל־ע א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָלַע
קוֹלֵעַ
יִקְלַע
קְלַע
לִקְלֹעַ
נִפְעַל
נִקְלַע
נִקְלָע
יִקָּלַע
הִקָּלַע
לְהִקָּלַע
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
קִלַּע
מְקַלֵּעַ
יקַלֵּעַ
קַלֵּעַ
לְקַלֵּעַ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
תרשים של קליעה
לשון חז"ל שזר יחד כמה חוטים לחוט עבה יותר או לחבל .
שזר ענפים, קנים וכו' למחצלות, סלים וכיוצא באלה מעשי מקלעת.
השורש קלע ב
השורש ק־ל־ע ב הוא שורש מגזרת השלמים .
ק־ל־ע ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָלַע
קוֹלֵעַ
(ב׳ פעוּל: קָלוּעַ )
יִקְלַע
קְלַע
לִקְלֹעַ
נִפְעַל
נִקְלַע
נִקְלָע
יִקָּלַע
הִקָּלַע
לְהִקָּלַע
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
קִלַּע
מְקַלֵּעַ
יקַלֵּעַ
קַלֵּעַ
לְקַלֵּעַ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קלע
הגייה *
kala
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ל־ע א
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ קַלָּעִים, נ׳ קַלָּעִית
קלע (1) בפעולה
מי שמשליך אבנים בקלע .
מי שמקצועו ירי ברובה .
הגדודים העבריים היו גדודי הקלעים ה־38, ה־39 וה־40.
מי שמיטיב לקלוע ולפגוע במטרה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קלע
הגייה *
ke la
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ל־ע א
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ קְלָעִים
קֶלַע, כלי ירי
קֶלַע, רשת זריקה
לשון המקרא (כלי נשק ) כלי נשק ידני להטלת אבנים על אויב ממרחק.
”וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי“ (שמואל א׳ יז , פסוק מ )
לשון חז"ל (דיג ) רשת לציד דגים הנקראת "רשת זריקה" (שָׁבָּקָה).[ 1]
"אין אדם פורש חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חבירו. אבל צדין בחכין ובמכמרין בכל מקום ואין נמנעין. ובלבד שלא יפרוש את הקלע ויעמיד את הספינה." (בבא קמא ח יז)
עברית חדשה (כלי נשק ) כדור או צֶבֶר כדורים של תותח העשויים מקשה אחת, ללא מרעום וחומר נפץ .[ 2]
מן ק-ל-ע, קָלַע, זרק למרחק.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קלע
הגייה *
ke la
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ל־ע ב
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ קְלָעִים; קֶלַע־, קְלָעֵי־
לשון המקרא וילון, מחיצת בד, מסך בד.
לשון חז"ל (ימאות ) מפרש של ספינה .
"סדין שהוא טמא מת ועשאו קלע לספינה הריהו כטמא מת ומקבל טומאת מדרס, ואם היה גדול ויקצעו ועשאו קלע לספינה קטנה" (תוספתא/כלים/בבא מציעא/יא )
"לאחר שהרים את קלעי ספינתו כאנשים המפליגים בים אשר רוחות נוחות מנשבות להם אל מגמת פניהם, נסע במהירות במפרשים שטוחים לאשר תשאנו הרוח." (פילון האלכסנדרוני, המלאכות אל קאיוס. תרגם מיוונית: מנחם שטיין)
"יש המסתכלים אל מעבר למַעקי אניות אשר מארץ סין באו, ויש המטפסים ועולים בקלעי הספינות כמנסים לקלוט נוף ים רחב יותר." הרמן מלוויל, מובי דיק. עברית: אליהו בורטניקר , 1952)
לשון חז"ל (ימאות ) חבל עבה, עֲבוֹת .
מן ק-ל-ע, קָלַע. במקרא רק בלשון רבים: קְלָעִים.