יין
לערך העוסק ביִין; ראו יין ויאנג.
יַיִן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יין |
| הגייה* | yayin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קַיִל |
| נטיות | ר׳ יֵינוֹת; יֵין־, ר׳ יֵינֵי־ |
- לשון המקרא משקה אלכוהולי המופק מענבים.
- ”וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה“ (בראשית ט, פסוק כא)
- ”יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.“ (שיר השירים א, פסוק ב)
- ”יָכֹל הוּא לוֹמַר: טול אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה - וַאֲנִי מָעוֹת, אַתָּה יַיִן - וַאֲנִי פֵרוֹת.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ו, משנה י)
- ”בַּעְלַת שְׂפָתוֹת כְּחוּט שָׁנִי, וְחֵךְ לָהּ כְּיֵין הַטּוֹב, וּפִיהָ כְגוּפָתָהּ מְרֻקָּחָה“ (קח מצביה, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- שם כללי למשקה אלכוהולי המופק מפירות שונים.
- ”הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ו, משנה ט)
- ”ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור יין שזיפים שלאחר זיקוק ניתן להפיק ממנו סוג של ברנדי הנקרא סליבוביץ'.“ (מתוך הערך שזיף בויקיפדיה)
- אנו ביקב רימונים משחזרים טכנולוגיות מסורתיות ובאמצעות תהליך עבודה מתקדם מייצרים, כפי שעשו בעבר עולי פרס וכורדיסטן, יין רימונים איכותי וייחודי.
גזרון
[עריכה]- מקביל ללשונות שמיות קרובות: אוגריתית: 𐎊𐎐 (ינ);[1] עברית של ממלכת ישראל: 𐤉𐤍 (ין);[2] אמורית (בתעתיק אכדי): ia-a-a-nam, שחזור: yaynam (לא וודאי);[3] בכנענית בתעתיק אכדי: ye-nu;[4] אכדית: inu.
- בנוסף, מקביל גם ללשונות הודו־אירופיות: יוונית עתיקה: oinos) οἶνος); לטינית קלאסית: vinum (וממנה לשאר לשונות אירופה - אנגלית: wine; ספרדית: vino; גרמנית: wein; צרפתית: vin).
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- ארמית: חַמְרָא, חֲמַר
- אנגלית: wine
- גרמנית: Wein
- ערבית: خَمْر (הגייה: חַ'מְר)
- רוסית: вино
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: יין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יין |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ למשל, לוחות UT 87, 301, 1084 ועוד.
- ↑ למשל בחרסי שומרון: KAI 185, 187
- ↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 124
- ↑ Anson F. Rainey, A Tri-Lingual Cuneiform Fragment from Tel Aphek, Tel Aviv 3, 1976-12, עמ' 137–140
| כוהל | אתנול • תרבות שתייה • שכרות • חמרמורת • אלכוהוליזם |
|---|---|
| משקאות מותססים | בירה (סוגי בירה) • יין (סוגי יינות) • סיידר (סוגי סיידר) • יין אורז (סוגי יין אורז)
אחרים: משקאות מותססים • באסי • האונג'יו • קומיס • תמד • פאלק • סאטי • גוקי ג'יו |
| משקאות מזוקקים | אגבה: טקילה • מסקל | משמש: אמרטו | אניס: אבסינת • ערק • אוזו • ראקי • פאסטיס • סמבוקה | תפוח: אפלג'ק • קלוודוס | שעורה: ויסקי סקוטי • ויסקי אירי • ויסקי יפני | קוקוס: ערק | ביצים: אדבוקט | פירות: ברנדי • קוניאק • ג'ין • קירשווסר • לימונצ'לו • פיסקו • ראקיה • שנאפס • פלינקה | דבש: בארנייגר • קרופניק | תירס: בורבון • ויסקי תירס • טנסי ויסקי | שזיף: סליבוביץ' • צויקה | פומאס: גרפה • אורוג'ו • זיווניה • טסיקודיה • טסיפורו • ראקיה | תפוח אדמה: וודקה • אקוואויט • ברנווין • שנאפס | דורה: באיג'יו (קאוליאנג) | אורז: באיג'ו אורז • סוג'ו • אוואמורי | שיפון: ויסקי שיפון | קנה סוכר/דבשה: רום • קשאסה • אגוורדינטה • פאלרנאם • גוארמו • סקו הרריירנו | דגנים שונים: שוכו • וודקה • ויסקי • ויסקי קנדי
|