החמיץ

הֶחְמִיץ (גם: הֶחֱמִיץ)

גרם לבצק שיחמץ, למשל על־ידי השהייתו באויר במשך זמן רב.
- כשלשים בצק לאפיית מצות, יש להכניס אותו לתנור במהירות, כדי שלא נחמיץ אותו.
נהפך לחמוץ.
- החלב נשכח מחוץ למקרר והחמיץ.
בהשאלה: הפסיד הזדמנות לעשות מעשה, משום שהשתהה זמן רב מדי.
- "אל תחמיצו את המבצע הנפלא והמדהים! כל החנות בחמישים אחוזי הנחה!"
- איחרתי בשתי דקות והחמצתי את הרכבת.
בהשאלה: החטיא את המטרה.
- החלוץ עבר את השוער ועמד מול שער ריק, אך מרוב התרגשות החמיץ את השער.

בלשון המקרא מופיע הפועל בבניין קל - חמץ. בלשון המשנה מופיע הפועל בבניין הפעיל: "ושמרתם את המַצּוֹת: רבי יאשיה אומר: אל תקרא כן, אלא ושמרתם את המִצְוֹת. כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך, עשה אותה מיד" (מכילתא על שמות יב יז). חז"ל דרשו שאין להחמיץ את המצוות כמו המצות כוונתם היתה לדמיון שבין החמצה של בצק בהשהייתו כך שלא להשהות את עשיית המצוות ולמהר לעשותן. הבנה עממית כי יש כאן חשש שלא להפסיד את המצווה ושיעבור זמנה ומכאן הגיע המובן של להחמיץ-לפספס.