חמץ בן יין

חֹמֶץ בֶּן יַיִן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חומץ בן יין
הגייה*	khomets ben yayin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ץ
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. לשון חז"ל אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.
2. חומץ יין; חומץ שנוצר מיין שהתקלקל.

מקור

1. מקור הבטוי בתלמוד הבבלי ובאגדה המבקרת את מעשיו הנלוזים של רבי אלעזר ברבי שמעון שהיה מוסר גנבים יהודים למלכות רומי שהייתה תולה אותם - ”הביאו לרבי אלעזר ברבי שמעון והיה תופס גנבים. שלח לו רבי יהושע בן קרחא: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פג, עמוד ב).

ביטויים קרובים

• חמץ יין (2)
• כבשה שחורה (1)
• תפוח רקוב (1)

ניגודים

• יין בן חומץ (1)
• התפוח לא נפל רחוק מהעץ (1)

ראו גם

• אבות אכלו בוסר ושני בנים תקהינה
• החמיץ