מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
השפלה
|
הגייה* |
hashpala
|
חלק דיבר |
שם־פעולה
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־פ־ל
|
דרך תצורה |
משקל הַקְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ הַשְׁפָּלוֹת; הַשְׁפָּלַת־, ר׳ הַשְׁפָּלוֹת־
|
- רמיסת כבודו של אדם על ידי פגיעה פיזית או נפשית באופן המוריד מכבודו, לבד או בציבור. בדרך כלל נעשית ההשפלה בפניו של אותו אדם ולא מאחורי גבו.
- השפלת ילד בידי מורתו אסורה לפי נוהלי משרד החינוך.
- מהשורש המקראי שׁ־פ־ל, שמשמעותו המקורית היא הנמכה, והכוונה להנמכת כבודו של האדם הנפגע. ”כִּי אלהים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים“ (תהלים עח, פסוק ב)