שפל רוח

שְׁפַל רוּחַ[עריכה]

אדם שאינו מרגיש במעלותיו אינו מחזיק טובה לעצמו וסבלן לכולם.
- ”גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד“ (משלי כט, פסוק כג).
- ”כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים“ (ישעיהו נז, פסוק טו).
- ”רבי לויטס איש יבנה אומר מאוד מאוד הוי שפל רוח שתקוות אנוש רימה[...]והוי שפל רוח בפני כל אדם“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ד)