אָרוֹן או אֲרוֹן: הצורה התקנית בעברית חדשה: אָרוֹן.[1] הצורה במקרא: אֲרוֹן.[2] הצורה המיודעת: הָאָרוֹן - ה״א היידוע הַ- מוסיף דגש באות הבאה (מים ← הַמּים), עקב העובדה שבמקור: הַ- = הַל- כמו ערבית الْ (אַל), והאות ל נתמעת באות הבאה שמוכפלת, כלומר עם דגש. כאשר אין אפשרות לדגש את אות זו (אות גרונית), התנועות מתארכות, לכן אֲ ← אָ. אבל הצורה התקנית אֲרוֹן מופיעה כאשר אין ה״א היידוע: ”וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד“ (מלכים ב׳ יב, פסוק י).
מילה זו מופיעה בסרקופג של תבנת, ארון קבורה של מלך צידונים תבנת:
ערך בוויקיפדיה: ארון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארונות