ארון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֲרוֹן (גם: אָרוֹן)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארון |
| הגייה* | aron |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | ר׳ אֲרוֹנוֹת או אֲרוֹנִים; אֲרוֹן־, ר׳ אֲרוֹנוֹת־ או אֲרוֹנֵי־ |
- רהיט בצורת תא, שסגור בדלת ומכיל מדפים לצורך אחסון חפצים שונים.
- ”וְאֶכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן“ (דברים י, פסוק ב)
- ”וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית אדני“ (מלכים ב׳ יב, פסוק יא)
- ”בעוון שני דברים עמי ארצות מתים על שקורין לארון הקודש ארנא ועל שקורין לבית הכנסת "בית העם"“ (בבלי, מסכת שבת – דף לב, עמוד א)
- סידרתי את הבגדים בארון.
- כלי קיבול, תבה בעלת מכסה, לשים בה את גופת המת.
- [סלנג, צה"ל] כינוי לאותות דרגות הכתף אשר בעלות צורה מלבנית.
גזרון[עריכה]
- אוגריתית, - אַרן ảrn תיבה.
- אכדית - אַראְנֻ arānu תיבה, ארון. ההיגד האכדי - "אַרן ווֻ מְזְנַמַ" במשמעות "תיבה ומאזניים"
- חיתית - ארן ảrn במשמעות "איזור", בלשון חיתית אלוהות השמש קרויה - "שפש ארן" špš ảrn (ראו, ארינה) . לפיכך יתכן שתיבת ” אורנה (הָאֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי“ (שמואל ב׳ כד, פסוק טז) בהוראת איזור אלוהות (העם) היבוסי".
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
רהיט לאחסון
|
כלי קיבול למת
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ארון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארונות |