מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רוויה
|
| הגייה* |
revaya
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ר־ו־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
| נטיות |
ר׳ רְוָיוֹת; רְוָיַת־, ר׳ רְוָיוֹת־
|
- לשון המקרא תחושת שובע לאחר שתיית נוזלים מרובה.
- בהשאלה: מינון גבוה עד גבול הקיבולת של דבר־מה בסביבה, או במצב, או בתערובת - המשתלט או מנטרל מרכיבים אחרים.
- ”למען תשברו בהם את צמאונכם הנורא לשקר ולנבלה – צמאון אשר לא ידע רויה.“ (למשפט, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
- עקב רוויה במספר עורכי־הדין בשוק, נאלצים חלקם למצוא תעסוקה חלופית.
- תוכנת־העריכה של הצילום מאפשרת להגדיל את רוויית הצבעים הבהירים כדי להבליט את הנושא המרכזי (כמודגם בצילום כאן).
צילום לאחר הגדלת הרוויה
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בדומה ובמקביל לברכת "לרוויה" הנאמרת לשותים, ישנה גם ברכת "לָשׂבַע!" המכוונת לאוכלים.
- ↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989
ערך בוויקיפדיה: רוויה