תשובה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תְּשׁוּבָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תשובה |
| הגייה* | tshuva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־ו־ב |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ תְּשׁוּבוֹת; תְּשׁוּבַת־ |
- פתְרון לשאלה מסוימת.
- התלמיד ענה את התשובה הנכונה.
- ”אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל, וְאִם לְדִין- יֵשׁ תְּשׁוּבָה“ (משנה, מסכת כריתות – פרק ג, משנה ט)
- ”תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֵשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קה, עמוד א)
- חזרה אל דרך הישר, חרטה.
- הילדים חזרו בתשובה.
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְרַקְלִיט אֶחָד. וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יא)
- ”גָּדוֹל הוּא כּׂחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁמְּבַטֶּלֶת גְּזֵרָה“ (ויקרא רבה, פרשה י, סימן ה)
- חזרה, שיבה.
- ”וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי-שָׁם בֵּיתוֹ, וְשָׁם שָׁפָט אֶת-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.“ (שמואל א׳ ז, פסוק יז)
- תקופה.
- ”וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים, וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יוֹאָב וְאֶת-עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, וַיָּצֻרוּ, עַל-רַבָּה; וְדָוִד, יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק א)
גזרון[עריכה]
- בלשון מצרית קדומה בכתב חרטומים : 'אוֹשְׁבְּ' wšb ובהוראת - מענה.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- מענה (1)
ניגודים[עריכה]
- שאלה (2)
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: תשובה |