מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- ביקש שיהיה, הרגיש צורך במשהו.
- לשון המקרא הסכים לקבל, קיבל בחיבה או באהבה.
- ”רָצִיתָ יהוה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שבות יַעֲקֹב.“ (תהלים פה, פסוק ב)
- ” בִּרְצוֹת יהוה דַּרְכֵי-אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.“ (משלי טז, פסוק ז)
- ”כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק ד)
- ”אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת: נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה יא)
- השימוש בפועל רצה בבנין קל השתנה וכבר בלשון חז"ל יש לו משמעות 1 לעיל ולעתים גם כמו במקרא. אולם בבינוני פעול ובבנינים אחרים נשארה המשמעות כמו במקרא.
השורש רצה |
השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | רצון. התאמה למה שנוח וטוב. |
גזרה | נלי"ה |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
אתם מזה סתומים אם אתם בודקים |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
רָצָה |
רוֹצֶה
(ב׳ פעוּל: רָצוּי) |
יִרְצֶה |
רְצֵה |
לִרְצוֹת |
נִפְעַל |
נִרְצָה |
נִרְצֶה |
יֵרָצֶה |
הֵרָצֵה |
לְהֵרָצוֹת |
הִפְעִיל |
הִרְצָה |
מַרְצֶה |
יַרְצֶה |
הַרְצֵה |
לְהַרְצוֹת |
הֻפְעַל |
הֻרְצָה |
מֻרְצֶה |
יֻרְצֶה |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
רִצָּה |
מְרַצֶּה |
ירַצֶּה |
רַצֵּה |
לְרַצּוֹת |
פֻּעַל |
רֻצָּה |
מְרֻצֶּה |
יְרֻצֶּה |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְרַצָּה |
מִתְרַצֶּה |
יִתְרַצֶּה |
הִתְרַצֵּה |
לְהִתְרַצּוֹת |
|
|
אין לבלבל ערך זה עם הערך ריצה.
- אמר או עשה מה שיסַפק, עשה מאמץ שמישהו יסכים, השתדל להתחבב.
- ” בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ.“ (איוב כ, פסוק י)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ:“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יח)
- ” על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף טז, עמוד ב)
- במקרא רק פעם אחת בפיעל, בשימוש רב בלשון חז"ל.
- ריצוי
- רֻצָּה (צורת הסביל)
השורש רצה |
השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | רצון. התאמה למה שנוח וטוב. |
גזרה | נלי"ה |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
אתם מזה סתומים אם אתם בודקים |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
רָצָה |
רוֹצֶה
(ב׳ פעוּל: רָצוּי) |
יִרְצֶה |
רְצֵה |
לִרְצוֹת |
נִפְעַל |
נִרְצָה |
נִרְצֶה |
יֵרָצֶה |
הֵרָצֵה |
לְהֵרָצוֹת |
הִפְעִיל |
הִרְצָה |
מַרְצֶה |
יַרְצֶה |
הַרְצֵה |
לְהַרְצוֹת |
הֻפְעַל |
הֻרְצָה |
מֻרְצֶה |
יֻרְצֶה |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
רִצָּה |
מְרַצֶּה |
ירַצֶּה |
רַצֵּה |
לְרַצּוֹת |
פֻּעַל |
רֻצָּה |
מְרֻצֶּה |
יְרֻצֶּה |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְרַצָּה |
מִתְרַצֶּה |
יִתְרַצֶּה |
הִתְרַצֵּה |
לְהִתְרַצּוֹת |
|
|