מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- ביקש שיהיה, הרגיש צורך במשהו.
- לשון המקרא הסכים לקבל, קיבל בחיבה או באהבה.
- ”רָצִיתָ יהוה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שבות יַעֲקֹב.“ (תהלים פה, פסוק ב)
- ” בִּרְצוֹת יהוה דַּרְכֵי-אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.“ (משלי טז, פסוק ז)
- ”כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק ד)
- ”אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת: נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה יא)
- השימוש בפועל רצה בבנין קל השתנה וכבר בלשון חז"ל יש לו משמעות 1 לעיל ולעתים גם כמו במקרא. אולם בבינוני פעול ובבנינים אחרים נשארה המשמעות כמו במקרא.
השורש רצה
|
השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
רצון. התאמה למה שנוח וטוב.
|
גזרה |
נלי"ה
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
אתם מזה סתומים אם אתם בודקים
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
רָצָה
|
רוֹצֶה
(ב׳ פעוּל: רָצוּי)
|
יִרְצֶה
|
רְצֵה
|
לִרְצוֹת
|
נִפְעַל
|
נִרְצָה
|
נִרְצֶה
|
יֵרָצֶה
|
הֵרָצֵה
|
לְהֵרָצוֹת
|
הִפְעִיל
|
הִרְצָה
|
מַרְצֶה
|
יַרְצֶה
|
הַרְצֵה
|
לְהַרְצוֹת
|
הֻפְעַל
|
הֻרְצָה
|
מֻרְצֶה
|
יֻרְצֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
רִצָּה
|
מְרַצֶּה
|
ירַצֶּה
|
רַצֵּה
|
לְרַצּוֹת
|
פֻּעַל
|
רֻצָּה
|
מְרֻצֶּה
|
יְרֻצֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְרַצָּה
|
מִתְרַצֶּה
|
יִתְרַצֶּה
|
הִתְרַצֵּה
|
לְהִתְרַצּוֹת
|
| |
|
- אמר או עשה מה שיסַפק, עשה מאמץ שמישהו יסכים, השתדל להתחבב.
- ” בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ.“ (איוב כ, פסוק י)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ:“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יח)
- ” על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף טז, עמוד ב)
- במקרא רק פעם אחת בפיעל, בשימוש רב בלשון חז"ל.
- ריצוי
- רֻצָּה (צורת הסביל)
השורש רצה
|
השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
רצון. התאמה למה שנוח וטוב.
|
גזרה |
נלי"ה
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
אתם מזה סתומים אם אתם בודקים
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
רָצָה
|
רוֹצֶה
(ב׳ פעוּל: רָצוּי)
|
יִרְצֶה
|
רְצֵה
|
לִרְצוֹת
|
נִפְעַל
|
נִרְצָה
|
נִרְצֶה
|
יֵרָצֶה
|
הֵרָצֵה
|
לְהֵרָצוֹת
|
הִפְעִיל
|
הִרְצָה
|
מַרְצֶה
|
יַרְצֶה
|
הַרְצֵה
|
לְהַרְצוֹת
|
הֻפְעַל
|
הֻרְצָה
|
מֻרְצֶה
|
יֻרְצֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
רִצָּה
|
מְרַצֶּה
|
ירַצֶּה
|
רַצֵּה
|
לְרַצּוֹת
|
פֻּעַל
|
רֻצָּה
|
מְרֻצֶּה
|
יְרֻצֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְרַצָּה
|
מִתְרַצֶּה
|
יִתְרַצֶּה
|
הִתְרַצֵּה
|
לְהִתְרַצּוֹת
|
| |
|