קבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף קיבל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קִבֵּל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבל
שורש וגזרה ק־ב־ל א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. העביר לרשותו את אשר ניתן לו.
    • "גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?" (איוב ב, פסוק י)
    • "וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד." (דברי הימים א׳ יב, פסוק יח)
    • "שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם; שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת." (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה י)
  2. הסכים, התחיב לעשות כפי שהוטל עליו.
    • "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה." (אסתר ט, פסוק כז)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קִבֵּל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבל
שורש וגזרה ק־ב־ל בגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל היה מול הבא, בא אל מול, בא לקראת.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.
  • מקבילה בערבית: השורש قبل (קבל) במשמעות דומה.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: receive‏‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קָבַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קבל
שורש וגזרה ק־ב־ל ג, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. התלונן, סיפר על סבלו או על כאבו.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


קָבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה* kaval
חלק דיבר מלת יחס
מין
שורש ק־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
  1. אל מול, לפני.
    • "וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו." (מלכים ב׳ טו, פסוק י)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קַבָּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה* kabal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ קַבָּלִים
  1. חלק או רכיב במכשירי חשמל ובציוד אלקטרוני, עשוי שני לוחות מקבילים חומר מוליך וביניהם שכבת בידוד, ויכול לאגור (לקבל) מטען חשמלי.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קֹבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קובל
הגייה* kovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא כלי מצור המשמש לנגח את החומה.
    • "וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹֽמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו." (יחזקאל כו, פסוק ט)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

תרגום[עריכה]