מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא ”כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב“ (מלכים א׳ ה , פסוק ד ) ”וּלְקָחוּם עַמִּים, וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם, וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת; וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם, וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם“ (ישעיהו יד , פסוק ב ) "אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל/ גּוֹרָל רוֹדֶה / אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל/ עַל כֹּל אוֹדֶה!" ("הֲלָךְ נֶפֶשׁ" , רחל המשוררת ) לשון המקרא ”וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּ לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ“ (ויקרא כה , פסוק מו ) גָּרַם לְעִנּוּי וָסֵבֶל.
”מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה, מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה; רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם, מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ“ (ישעיהו יד , פסוק ו )
למשמעות (1):
למשמעות (3):
למשמעות (1):
למשמעות (2):
למשמעות (3):
השורש רדה א
השורש ר־ד־ה א גזרת נל"י/ה .
ר־ד־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָדָה רוֹדֶה
יִרְדֶּה
רְדֵה
לִרְדּוֹת
נִפְעַל נִרְדָּה
נִרְדָּה
יֵרָדֶה
הֵרָדֶה
לְהֵרָדוֹת
הִפְעִיל הִרְדָּה
מַרְדֶּה
יַרְדֶּה
הַרְדֵּה
לְהַרְדּוֹת
הֻפְעַל -אין-
-אין-
פִּעֵל רִדָּה מְרַדֶּה
יְרַדֶּה
רַדֵּה
לְרַדּוֹת
פֻּעַל -אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הוֹצִיא דְּבַשׁ מִכַּוֶּרֶת אוֹ לֶחֶם מִן תַּנּוּר.
"ג' דפוסים היו שם הא' לתנור וא' לבצק ואחד שהוא רודה ונותנו לאלפס כדי שלא יקלקלו את הלחם" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת מנחות, פרק י"א ) "החולב והרודה חלות דבש חייב משום קוצר" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ז', דף נ"ב, ב' ) " רבי אליעזר אומר: אף הרודה ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה" (משנה, סדר זרעים, מסכת חלה, פרק ב', ד' ) ”וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ“ (שופטים יד , פסוק ט )
"הדא דאת אמר בחדש אבל בישן מחלוקת ר"א וחכמים דאתפלגון המכבד המרבץ המגבן המחבץ החולב והרודה חלות דבש..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ז', דף נ"ב, א' ) "ההולך לחלוב את עיזיו, ולגזוז את רחליו, ולרדות את כוורתו..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ז' ) "והמחבץ והמגבן כגרוגרת המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש שגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף צ"ה, א' )
המילה מתייחסת להוצאה של חומר הדבוק למקומו, כמו הדבש באופן הטבעי הנ"ל, או לחם בעת העתיקה שהיה מודבק לדופני התנור. פעולה שהייתה דורשת מיומנות מסוימת, כמובא בדברי חז"ל "יצאה רדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה.
השורש רדה ב
השורש ר־ד־ה ב גזרת נל"י/ה .
ר־ד־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָדָה רוֹדֶה
יִרְדֶּה
רְדֵה
לִרְדּוֹת
נִפְעַל נִרְדָּה
נִרְדֶּה
יֵרָדֶה
הֵרָדֶה
לְהֵרָדוֹת
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הֵבִיא לְהַכְנָעָה.
השורש רדה א
השורש ר־ד־ה א גזרת נל"י/ה .
ר־ד־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָדָה רוֹדֶה
יִרְדֶּה
רְדֵה
לִרְדּוֹת
נִפְעַל נִרְדָּה
נִרְדָּה
יֵרָדֶה
הֵרָדֶה
לְהֵרָדוֹת
הִפְעִיל הִרְדָּה
מַרְדֶּה
יַרְדֶּה
הַרְדֵּה
לְהַרְדּוֹת
הֻפְעַל -אין-
-אין-
פִּעֵל רִדָּה מְרַדֶּה
יְרַדֶּה
רַדֵּה
לְרַדּוֹת
פֻּעַל -אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
