סגף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סִגֵּף[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סיגף |
שורש וגזרה | ס־ג־ף |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל מנע מן הגוף צרכיו וגרם לו צער
- ”מֵתָה כְדַרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה אֹנֶס; סִגְּפָהּ וָמֵתָה, אֵינוֹ אֹנֶס.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ז, משנה י)
- ”אין רשאין לסגף עצמן בתענית שלא לשבר את כחן“ (תוספתא, מסכת תענית – פרק ב, הלכה יב)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל מארמית: עינוי
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
השורש סגף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|