רודן

רוֹדָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רודן
הגייה*	rodan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ד־י/ה
דרך תצורה	משקל קוֹטְלָן
נטיות	ר׳ רוֹדָנִים

1. לשון המקרא בן לעם קדום ששכן בדרום אירופה.

   • ”וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישָׁה כִּתִּים וְרוֹדָנִים.“ (דברי הימים א׳ א, פסוק ז)

2. לשון חז"ל שליט יחיד הכופה את מרותו על אחרים, ומדכא אותם ביד רמה.

   • ”רַבִּי סִימוֹן אָמַר – דּוֹדָנִים שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רוֹדָנִים שֶׁהֵן בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם.“ (בראשית רבה, פרשה לז, סימן א)
   • ”שכל השומע את שמעו של אותו רודן המלים נעתקות מפיו, הלשון ניטלת ממנו.“ (הבחירה בארץ הבחירה: תשט"ו, מאת אליעזר שטיינמן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

1. במקבילה בספר בראשית מופיע: ”דֹדָנִים“ (בראשית י, פסוק ד). לדעת כמה פרשנים השם המקורי הוא "דֹרְדָנִים", והכוונה לתושבי העיר טרויה השוכנת סמוך למצר הדַרְדַנֶלִים. בתרגום השבעים תרגם בשני המקומות ródioi) Ῥόδιοι), ויש שהבינו שהכוונה לתושבי האי רודוס. י"מ גרינץ הציע שהכוונה לדַּנָּאִים (Δαναοί) שישבו באזור של יוון.
2. הפירוש התקבע בדרך של אטימולוגיה עממית.

נגזרות

• רודנות

מילים נרדפות

• דיקטטור
• טירן
• עריץ

תרגום

• אנגלית: Rhodian‏‏‏‏ (1), dictator‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רודן

• רודן, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 בדצמבר 2024