”רבי אומר, ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה, העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה, העת אחד מעשרים וארבעה לעונה, הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע; רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר, כדי לאומרו; ורבנן אמרין, הרגע כהרף עין; תני שמואל, הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד א)
”וכמה רגע, אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ז, עמוד א)
ישנה טענה כי ייתכן ופירוש המילה במקור היה תנועת עין או מצמוץ.[1]
בלשון התחייה נעשה שימוש ברֶגַע כמילה נרדפת לדק או דקה.
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא. משמעות המילה והשורש לא מוסכמים לפי רוב הפרשנים נבקענחלק ביחוד בפסוק: ”לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס“ (איוב ז, פסוק ה)
רש"י: נקמט כמו רוגע הים (ישעיה נא). פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו.
אבן עזרא: א"ר משה נבקע וכמוהו על "רגעי ארץ" "רגע אחד ממנו" וענינו חלק ואמר כי וימאס מן נמס והאל"ף תחת הסמ"ך כאל"ף אשר בזאו נהרים והנכון בעיני שרגע מן רוגע הים ויהיה וימאס כמשמעו בעבור שנשתנה
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
ערך בוויקיפדיה: רגע