רגע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רֶגַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רגע
הגייה* rega
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְגָעִים; רֶגַע־, ר׳ רִגְעֵי־
  1. לשון המקרא משך זמן קצר, אך בלתי מוגדר.
    • ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ; חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע, עַד־יַעֲבָר־זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
    • רֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד. [...] וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.“ (ירמיהו יח, פסוקים זט)
    • ”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל, פסוק ו)
    • "רַק עוֹד רֶגַע, אִמָּא, רַק עוֹד רֶגַע קַט / אַתְּ תָּמִיד הוֹרֶסֶת כְּשֶׁכְּבָר כִּמְעַט..."" (פנס בודד, מאת חיים גורי)

גיזרון[עריכה]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ”רבי אומר, ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה, העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה, העת אחד מעשרים וארבעה לעונה, הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע; רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר, כדי לאומרו; ורבנן אמרין, הרגע כהרף עין; תני שמואל, הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה“ (ירושלמי, מסכת ברכותדף ה, עמוד א)
  • ”וכמה רגע, אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע (בבלי, מסכת ברכותדף ז, עמוד א)
  • ”וכמה רגע, אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה בשעה, זו היא רגע (בבלי, מסכת עבודה זרהדף ד, עמוד א)
  • ישנה טענה כי ייתכן ופירוש המילה במקור היה תנועת עין או מצמוץ.[1]
  • בלשון התחייה נעשה שימוש ברֶגַע כמילה נרדפת לדק או דקה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: כמה זמן נמשך רגע?". ‏icast‏, 3.3.11

רֹגַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוגע
הגייה* roga
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ע
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. רגיעה, שלווה.
    • ”וְאָנֹכִי יְהוָה, אֱלֹהֶיךָ; רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.“ (ישעיהו נא, פסוק טו)
    • מראה הכינרת ונופי הגולן השרו עליי רוגע ושלווה.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

רָגַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ר־ג־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נָח וְשָׁקַט.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא. משמעות המילה והשורש לא מוסכמים לפי רוב הפרשנים נבקע נחלק ביחוד בפסוק: ”לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס“ (איוב ז, פסוק ה)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י: נקמט כמו רוגע הים (ישעיה נא). פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו.
  • אבן עזרא: א"ר משה נבקע וכמוהו על "רגעי ארץ" "רגע אחד ממנו" וענינו חלק ואמר כי וימאס מן נמס והאל"ף תחת הסמ"ך כאל"ף אשר בזאו נהרים והנכון בעיני שרגע מן רוגע הים ויהיה וימאס כמשמעו בעבור שנשתנה
  • רלב"ג: נבקע והיה נמאס מצד הליחה הסרוח' אשר בו

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רגע