שלוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שַׁלְוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלווה
הגייה* shalva
חלק דיבר ש־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ל־ו
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
  1. הרגשה של נוחות ושל רוגע.
    • ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
    • ”דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְו‍ֹתַיִךְ, אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע“ (ירמיהו כב, פסוק כא)
    • ” לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נָחְתִּי;“ (איוב ג, פסוק כו)
    • ”וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל-אֶמּוֹט לְעוֹלָם.“ (תהילים ל, פסוק ז)
  2. שם פרטי לזכר.

גזרון[עריכה]

  • "שַׁלְוָה" - בעברית ארכאית; "שָׁלָה" ,ככל הנראה מקור המילה אינו שמי ,(seyl; בשפות קְדַם אינדו- ארופאיות ; איטי,שקט), (בלטינית; "salvus" ; סִלֵאוּ , סָלְווּס) , ( ס-לא, سلا בערבית; רגוע ,שליו) .

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]