קפא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קָפָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ק־פ־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נוזל (ולעיתים אף גז) שנעשה מוצק מירידת הטמפרטורה
    • ”וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם“ (שמות טו, פסוק ח)
    • כשמים קופאים נעשים קרח
  2. לשון חז"ל צף עלה על פני נוזל או מבין הרבה פריטים
    • ”סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה רבי אליעזר אומר אם יש בקפוי מאה סאה תעלה באחד ומאה ורבי יהושע אומר לא תעלה סאה תרומה שנפלה ע"פ מגורה יקפיאנה“ (משנה, מסכת תרומותפרק ד, משנה יא)
  3. בהשאלה (1): פסק מתזוזה
    • הוא קפא על מקומו

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק הנ"ל
  • מארמית: ”ויצף הברזל“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ו) תרגום: וקפא פרזלא. בתלמוד מַקְפִּיָא נַפְשׁה -מרימה את עצמה. הקשר למשמעות 1 נראה מטבעו של הקרח לצוף על פני המים (בקפיאה טבעית שהיא בטמפרטורה שאינה נמוכה, ובשונה משאר החומרים כשקופאים)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

גם

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: freeze‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

{{מיזמים|ויקיפדיה=


השורש פעל
  • הערה: לקטגוריה זו עלולים להגיע ערכים שקטגוריית השורש שלהם לא הוסדרה כראוי!

ז.מ.נ.

קָפָא[עריכה]

  1. לשון חז"ל תולעת מזיקה או ארס שנמצא בצמחים מסויימים

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.