לדלג לתוכן

גבח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גִּבֵּחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאגיבח
הגייה*gibeakh
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשג־ב־ח
דרך תצורהמשקל קִטֵּל
נטיותנ': גִּבַּחַת, ר"ז: גִּבְּחִים, ר"נ: גִּבְּחוֹת
  1. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ מִצִּדּוֹ שֶׁל הַמֵּצַח, שֶׁמִּצְחוֹ גָּבוֹהַּ.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה אחת במקרא. נגזר מן "גבחת" על משקל "קיטל" הנושא משמעות של מום או פגם.

ראו גם

[עריכה]
השורש גבח

השורש ג־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּח מְגַבֵּחַ יְגַבַּח גַּבֵּחַ לְגַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)


גִּבַּח (גם: גִּבֵּחַ)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאגיבח
שורש וגזרהג־ב־ח, גזרת השלמים
בנייןפיעל
  1. לשון חז"ל גָּרַם לְגַבַּחַת, עָשָׂה שֶׁלֹא תִּהְיֶינָה שַׂעֲרוֹת בְּצַד הַמֵּצַח.

גיזרון

[עריכה]
  • מן התלמוד. נגזר מן "גבחת" שבמקרא.

ראו גם

[עריכה]
השורש גבח

השורש ג־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּח מְגַבֵּחַ יְגַבַּח גַּבֵּחַ לְגַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)