שקץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׁקֵּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שקץ
שורש וגזרה שׁ־ק־ץ, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא תיעב; ראה במשהו דבר מאוס, לא ראוי, שיש לדחותו.
    • "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ, שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא" (דברים ז, כו)
    • "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף - לֹא יֵאָכְלוּ, שֶׁקֶץ הֵם: אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה" (ויקרא יא, יג)
    • "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי" (תהילים כב, כה)

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שֶׁקֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקץ
הגייה* shekets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ץ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁקָצִים; שֶׁקֶץ־, ר׳ שִׁקְצֵי־
  1. לשון המקרא טומאה, דבר מגעיל, לא ראוי, שיש לדחותו.
    • "וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב" (יחזקאל ח, י)
    • "אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ח, משנה ב).

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 891 : ṯkṣ