קפה

יש להוסיף לדף זה את הערך: קַפָּה .

קָפֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קפה
הגייה^*	kafe
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

משקה קר או חם המבוסס על תמציות של שמנים ארומטיים המוכנים מפולי צמח הקפה.
- שתיתי קפה על הבוקר בבית.
- כל בוקר היא נוהגת לפתוח את היום עם כוס קפה חם ומהביל ועיון במודעות האבל בעיתון היומי (קוכליאה, "כרוניקה של פרישה ידועה מראש". ‏Café TheMarker‏, 13/8/15).
- אבל אז נזרק לי זכרון מאתמול, איך הלכנו חמשתנו וחיפשנו גרביים ואיך שתינו קפה קר בדיוק כאן (haleli, "לבד". ‏Saloona‏, 22/04/2012).
הצמח שמהפולים שלו מפיקים את הקפה.
- "עֲצֵי קָפֶה וְאָבוֹקָדוֹ. / מִכְרוֹת זָהָב בְּאֶלְדוֹרָדוֹ." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
- ידוע על נזירים אתיופיים שפולי קפה היו חלק מתפריטם היומי ועל סוחרי קפה תימניים שגידלו קפה לשם אותה מטרה
  (דקלה בומזה, "מפולי הקפה אל קפה אספרסו הנמזג מפיהן של מכונות קפה למשרד". ‏MAKER‏, 24/10/2011).
אבקה המופקת על ידי טחינת פולי הקפה ומשמשת להכנת משקאות הקפה על ידי המסתה.
- ”קָפֶה וְסֻכָּר בּוֹ יֻתַּן, / וּמַיִם – מַחֲצִית הַקַּנְקָן;“ (הַפִינְגָ'אן, מאת חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- פצעים וחתכים שותתי דם: לפזר קפה על המקום הפגוע. הקפה מזרז קרישת דם (הלל לרנר, "קפה ערבי (Caffea arabica)". ‏אלטרנטיבלי‏).
[סלנג ישן] בית קפה.
- "גרה בשינקין / שותה בקפה תמר / רוצה לעשות גם סרט קצר" (גרה בשינקין, מאת יאיר לפיד)
- "בני רוצה שנתנשק עם השיניים / כמו בטלוויזיה בקפה" (בני ילד רע, מאת אהוד מנור)
- "יָשַׁבְנוּ בְּקָפֶה מָלֵא מְטֻמְטָמִים, / רַק שְׁנֵינוּ, מִכֻּלָּם, נִמְצֵאנוּ אֲשֵׁמִים / בַּפֶּשַׁע הַנּוֹרָא, בְּאַהֲבַת הַגֶּבֶר…" (ישבנו בקפה מלא מטומטמים מאת פול ורלן בתרגום דורי מנור)

גיזרון

מערבית: قَهْوَة (קַהְוַה), דרך הטורקית: kahve, לשפות אירופה ומהן לעברית.

צירופים

נגזרות

קפאין

מילים נרדפות

קהוה (ארכאי)

תרגום

איטלקית: caffè‏‏‏‏
אנגלית: coffee‏‏‏‏
גרמנית: Kaffee‏‏‏‏
הולנדית: koffie‏‏‏‏
הונגרית: kávé‏‏‏‏
טורקית: kahve‏‏‏‏
יידיש: קאַווע‏‏‏‏
לדינו: kavé‏‏‏‏
לטינית: coffeum‏‏‏‏
ספרדית: café‏, tinto‏‏‏‏
ערבית: قَهْوَة‏‏‏‏ (הגייה: קַהְוַה)
פולנית: kawa‏‏‏‏
פורטוגלית: café‏‏‏‏
פרסית: قهوه‏‏‏‏
צרפתית: café‏‏‏‏
רוסית: кофе‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קפה

טקסונומיה בוויקימינים: Coffea

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קפה

קֻפָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קופה
הגייה^*	kupa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	קֻפַּת־, ר׳ קֻפּוֹת

המונח "קופה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקוֹפה, ראו קוף.

לשון חז"ל כלי גדול עשוי לוחות עץ או ארוג. שימש בדרך כלל בחקלאות לאחסון פירות או תבואה
- ”אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לב, עמוד א)
- ”המביא כדי יין ממקום למקום לא יהיאם בסך ובקופה..לא יפשיל את הקופה לאחוריו“ (בבלי, מסכת ביצה – דף ד, עמוד א)
- פועלין שהיו קוצרין לתוך קופותיהן תוספתא
תיבה קטנה אשר מוחזק בה כסף או חפצים יקרי ערך.
- ”מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי; מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה; וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה ז)
- ”הַמּוֹצִיא קֻפַּת הָרוֹכְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ז)
- ”בְּשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב בָּהֶן אל"ף בי"ת גימ"ל; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר – יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן, אלפ"א בית"א גמ"א.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ג, משנה ב)
- ”פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים, סֶלַע כֶּסֶף נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִינָרִים; הֶחָתָן מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה דִינָרִין לַקֻּפָּה, לְכָל מָנֶה וּמָנֶה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ו, משנה ד)
בהשאלה מן (1): סכום כסף גדול.
- המנצח בתחרות זוכה בקופה.

צירופים

נגזרות

קופאי

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: money box‏‏‏‏
גרמנית: Spardose‏, Sparschwein‏‏‏‏
ספרדית: alcancía‏, hucha‏‏‏‏
ערבית: صُنْدُوق‏‏‏‏ (צֻנְדוּק)

מידע נוסף

קופה

2. בזמן חז"ל דובר על כלי גדול מאוד (בנפח של קוב בערך) בדר"כ בזמנינו בדר"כ כלי קטן.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קופה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קופות