קוף

ערך זה עוסק בקוֹף - בעל חיים, ובקוּף - חור המחט. לערך העוסק בקו"ף, אות באלפבית העברי; ראו ק.

קוֹף א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קוף
הגייה^*	kof
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ו־ף
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	ר׳ קוֹפִים; נ׳ קוֹפָה, נ"ר קוֹפוֹת; קוֹף־, ר׳ קוֹפֵי־; נ׳ קוֹפַת־, נ"ר קוֹפוֹת־

לשון המקרא יונק שוכן עצים מסדרת הפרימטים. הוא אוכל כל, אך רוב המינים צמחוניים.
- ”אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.“ (מלכים א׳ י, פסוק כב)
- ”זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קט, עמוד א)
- ”הדבר הזה שקר הוא, צוררי ישראל הוציאו את הדבה הזאת למען הצטדק על מעלם וכחשם, ופתאים בישראל אחריהם ידברו דבריהם כקופים ולא בדעת"“ (עֵת לָטָעַת – חלק א', מאת פרץ סמולנסקין, בפרויקט בן יהודה)
- ”בקפיצת הנמר וטיפוסי הקוף הגיע רם אל הצמרת, ואחוז בענפיה קפץ מעל לחומה“ (רם ורמות, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- קופים ידועים בחיבתם לבננות.

מצרית קדומה - גְףְ gf הוא קוף הסוואנה האפריקאי כיום קרוי 'גונון ירוק'. ראו גם גֲאף gAf.
מקבילות גם באכדית: uqūpu בסנסקריט: kapí) कपि), ויוונית: kêbos) κῆβος)
לא ברור באם מדובר בכינוי פוגעני המתועד בשמו של הכהן הגדול, או שמא תקדים לפנינו ומדובר באדם הזכה להיקרא על שמה של האות ק' : "אליהועיני בן הקוף" ^[1],יש המזהים דמות זו עם בן כיפא כהן-גדול שופטו של ישוע הנצרי, ר"ל: אֶלְיוֹעֵינַיִי בן כייפא^[2].

कपि‏‏‏‏ (תעתיק: kapi)

نسناس‏‏‏‏ (תעתיק: נִסְנָאס)

قرد‏‏‏‏ (תעתיק: קִרְד)

ערך בוויקיפדיה: קופים

טקסונומיה בוויקימינים: Simiiformes

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קופים

חור בקצהו הקהה של המחט דרכו מושחל החוט בעת תפירה.
- עוביו של קוף הוא בדרך כלל פחות ממילימטר.
החור שבתוכו מורכבת הקת בכלים כגון גרזן.
- הנפח נאלץ להשליך את הקת שהכין משום שלא עברה בקוף הקרדום.

מן צורת האות הפיניקית קוֹף, , כקוף המחט או קרס הדייג. דרך הביטוי הארמי 'פילא דעייל בקופא דמחטא' - פיל שנכנס בקוף המחט.

↑ השוו לכפי שנכתב במקרא: בני-חֵזִיר שיש לקרוא וודאי בצורה: בני חֻזִיר
↑ לחקר השמות והכינוים / שמואל קליין ,לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד‎' (ניסן תרפ"ט), עמ':326