מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בקוֹף - בעל חיים, ובקוּף - חור המחט. לערך העוסק בקו"ף, אות באלפבית העברי; ראו ק .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קוף
הגייה * kof
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ף
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ קוֹפִים; נ׳ קוֹפָה, נ"ר קוֹפוֹת; קוֹף־, ר׳ קוֹפֵי־; נ׳ קוֹפַת־, נ"ר קוֹפוֹת־
מבחר קופים
לשון המקרא יונק שוכן עצים מסדרת הפרימטים . הוא אוכל כל, אך רוב המינים צמחוניים .
”אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.“ (מלכים א׳ י , פסוק כב )
”זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קט, עמוד א )
”הדבר הזה שקר הוא, צוררי ישראל הוציאו את הדבה הזאת למען הצטדק על מעלם וכחשם, ופתאים בישראל אחריהם ידברו דבריהם כקופים ולא בדעת"“ (עֵת לָטָעַת – חלק א' , מאת פרץ סמולנסקין , בפרויקט בן יהודה )
”בקפיצת הנמר וטיפוסי הקוף הגיע רם אל הצמרת, ואחוז בענפיה קפץ מעל לחומה“ (רם ורמות , מאת יהודה שטיינברג , בפרויקט בן יהודה )
קופים ידועים בחיבתם לבננות .
מצרית קדומה - גְףְ gf הוא קוף הסוואנה האפריקאי כיום קרוי 'גונון ירוק'. ראו גם גֲאף gAf .
סנסקריט בהגיית: קֲאפִּי कपि - קוף.
לא ברור באם מדובר בכינוי פוגעני המתועד בשמו של הכהן הגדול, או שמא תקדים לפנינו ומדובר באדם הזכה להיקרא על שמה של האות ק' : "אליהועיני בן הקוף " [ 1] ,יש המזהים דמות זו עם בן כיפא כהן-גדול שופטו של ישוע הנצרי, ר"ל: אֶלְיוֹעֵינַיִי בן כייפא [ 2] .
نسناس (תעתיק: נִסְנָאס)
قرد (תעתיק: קִרְד)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
קופים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קוף
הגייה * kuf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ קוּפִים; קוּף־, ר׳ קוּפֵי־
חוט מושחל בקוף המחט
חור בקצהו הקהה של המחט דרכו מושחל החוט בעת תפירה.
עוביו של קוף הוא בדרך כלל פחות ממילימטר.
החור שבתוכו מורכבת הקת בכלים כגון גרזן .
הנפח נאלץ להשליך את הקת שהכין משום שלא עברה בקוף הקרדום.
מן צורת האות הפיניקית קוֹף, , כקוף המחט או קרס הדייג. דרך הביטוי הארמי 'פילא דעייל בקופא דמחטא' - פיל שנכנס בקוף המחט .
אנגלית: eye (1), hole (2)
ערבית: خُرْم (הגייה: חֻ'זְם)
צרפתית: chas (הגייה: שָׁא)
↑ השוו לכפי שנכתב במקרא: בני-חֵזִיר שיש לקרוא וודאי בצורה: בני חֻזִיר
↑ לחקר השמות והכינוים / שמואל קליין ,לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד' (ניסן תרפ"ט), עמ':326