קוף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בקוֹף - בעל חיים, ובקוּף - חור המחט. לערך העוסק בקו"ף, אות באלפבית העברי; ראו ק.
קוֹף א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קוף |
| הגייה* | kof |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ו־ף |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | ר׳ קוֹפִים; נ׳ קוֹפָה, נ"ר קוֹפוֹת; קוֹף־, ר׳ קוֹפֵי־; נ׳ קוֹפַת־, נ"ר קוֹפוֹת־ |
- לשון המקרא יונקים שוכני עצים מסדרת הפרימטים. הקוף קרוב לאדם מבחינה גנטית, משתמש בכלים ומסוגל ללמוד שפה באופן בסיסי. הוא אוכל כל, אך רוב מיניו צמחוניים.
- ”אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.“ (מלכים א׳ י, פסוק כב)
- ”זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קט, עמוד א)
- ”הדבר הזה שקר הוא, צוררי ישראל הוציאו את הדבה הזאת למען הצטדק על מעלם וכחשם, ופתאים בישראל אחריהם ידברו דבריהם כקופים ולא בדעת"“ (עֵת לָטָעַת – חלק א', מאת פרץ סמולנסקין, בפרויקט בן יהודה)
- ”בקפיצת הנמר וטיפוסי הקוף הגיע רם אל הצמרת, ואחוז בענפיה קפץ מעל לחומה“ (רם ורמות, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- קופים ידועים בחיבתם לבננות.
גזרון[עריכה]
- מצרית קדומה - גְףְ gf הוא קוף הסוואנה האפריקאי כיום קרוי 'גונון ירוק'. ראו גם גֲאף gAf.
- סנסקריט בהגיית: קֲאפִּי कपि - קוף.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- איטלקית: scimmia
- אנגלית: monkey, ape
- אספרנטו: simio
- גרוזינית: მაიმუნი (תעתיק: maimuni)
- גרמנית: Affe
- הודית: बंदर (תעתיק: bandar)
- הולנדית: aap
- הונגרית: majom
- טורקית: maymun
- יוונית: πίθηκος (תעתיק: píthikos)
- יפנית: 猿 (תעתיק: saru)
- לטינית: simia
- מלאית: monyet
- נורווגית: ape
- סווהילית: tumbili
- ספרדית: mono
- ערבית: سَعْدَان, قرد (תעתיק: סַעְדָאן, קִרְד)
- פולנית: małpa
- פורטוגלית: símio, mono
- פינית: apina
- צ'כית: opice
- צרפתית: singe, guenon
- קוריאנית: 원숭이 (תעתיק: wonsung-i)
- רומנית: maimuță
- רוסית: обезьяна (תעתיק: obezʹjána)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קופים |
 טקסונומיה בוויקימינים: Simiiformes |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קופים |
קוּף ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קוף |
| הגייה* | kuf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ קוּפִים; קוּף־, ר׳ קוּפֵי־ |
- חור בקצהו הקהה של המחט דרכו מושחל החוט בעת תפירה.
- עוביו של קוף הוא בדרך כלל פחות ממילימטר.
- החור שבתוכו מורכבת הקת בכלים כגון גרזן.
- הנפח נאלץ להשליך את הקת שהכין משום שלא עברה בקוף הקרדום.
מקור[עריכה]
- מן צורת האות הפיניקית קוֹף,
, כקוף המחט או קרס הדייג. דרך הביטוי הארמי 'פילא דעייל בקופא דמחטא' - פיל שנכנס בקוף המחט.
