אוצר
מראה
תוכן עניינים |
---|
אוֹצָר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוצר |
הגייה* | otsar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קוֹטָל |
נטיות | ר׳ אוֹצָרוֹת, אוֹצְרוֹת־ |
- אוסף של חפצים יקרי ערך.
- ”וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח; וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כו)
- תיבת האוצר הכילה תכשיטים וממון רב.
- קופת המדינה.
- משרד האוצר קידם את הרפורמה בשוק ההון.
- לשון המקרא מקום שבו מצויים חפצים רבים.
- ”וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד; וְאֹצָרוֹת עָשָׂה לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה.“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק כז)
- ”ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף ח, עמוד א)
- בהשאלה: כמות גדולה של דברים.
גזרון
[עריכה]- תיבת "אוצר" קרובה בהוראתה אל הפועל "נצר" במשמעות שמר , שממנו בא אף באכדית בהוראה זו-"בִית נִצְרְתִ" . רק באכדית , ולא בעברית או בארמית (שבמקום נצר בא בה נטר) בא חילוף הגאים כזה , של מ'-ו' , שיוכל לבאר למשל מבטא בבלי כגון "וֲוצַרתוּ" במקום "מצּרתו" ועל כן יש להניח , כי השמ העברי אוצר(ות), וכן בערבית דרומית "וצר" , שאולים מבבל .בהוראה קרובה במקרא : בית נכות ומסכנות , השאולות מבבל ו/או מאשור [1].
- אוצר משורש צר"ר בצרור[דרוש מקור]
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- מטמון (1)
תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אוצר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוצרות |
סימוכין
[עריכה]- ↑ משה דוד קאסוטו שם הספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - א : אב - אתרים ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד: 165
אוֹצֵר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוצר |
הגייה* | otser |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ אוצרים, נ׳ אוֹצֶרֶת, נ"ר אוצרות |
- אדם הממונה על אוצרות או כל תחום מוגבל (לדוגמה, במוזיאון או בתערוכה).
- האוצר אחראי על המצגים במוזיאון.
- אדם האוסף ואוגר חפצים.
גיזרון
[עריכה]מן אצר
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אוצר |