אבקה

אַבְקָה (גם: אֲבָקָה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבקה
הגייה^*	avka, avaka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ב־ק ב
דרך תצורה	משקל קַטְלָה או משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ אֲבָקוֹת; אַבְקַת־, ר׳ אַבְקוֹת־

לשון המקרא מוצק שחוק או טחון לגרגירים דקים ביותר.
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת עָשָׁן; מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- "דלתות הפרלמנט ננעלו לאחר שאבקה החשודה כאנתרקס נמצאה במבנה" (מן החדשות)
[בוטניקה] תאי הזרע בצמחים.
- האבקה מהפרחים נישאה ברוח, וסייעה להאבקת הצמחים הסמוכים.

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. פיניקית: אֲבֲּאק – 𐤀‬𐤁𐤀‬𐤒‎. בסורית ארמית: אַבֽקָא.
הושאל ממקורו השמי ליוונית עתיקה בהגיית אבּאכְ ἄβαξ ובהוראת לוח-כתיבה,משטח מכוסה בחול . משם חדר לאנגלית (דרך לטינית), השוו - abax בהוראת לוח חישוב קדום.

נהוג להבדיל בין אבק, שהוא בדבר שאין לו יעוד או לא חשוב, לאבקה שהיא מוצר. חוץ מאבק שריפה.

1

2

ערך בוויקיפדיה: אבקה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבקות

לולאה בחבל או ברצועה.
- "אמר רבא אבקתא אית ליה" (תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כג ע' א)
חור או לולאה שלתוכם משחילים את הכפתור כדי לרכוס בגד; כינוי לטבעת דרכה משחילים את השרוך בנעל.
- "בָּגַד הכפתור באבקה" - טשרניחובסקי מתאר כלה המתקשה ברכיסת כפתורים (שירים 403)
חור במוצר שמיועד להעביר דרכו חיזוק, כגון בורג, בכדי לקבע את המוצר לקיר או לחלק אחר.

שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה: