אבקה

אַבְקָה (גם: אֲבָקָה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבקה
הגייה^*	avka, avaka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ב־ק ב
דרך תצורה	משקל קַטְלָה או משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ אֲבָקוֹת; אַבְקַת־, ר׳ אַבְקוֹת־

לשון המקרא מוצק שחוק או טחון לגרגירים דקים ביותר.
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת עָשָׁן; מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- "דלתות הפרלמנט ננעלו לאחר שאבקה החשודה כאנתרקס נמצאה במבנה" (מן החדשות)
[בוטניקה] תאי הזרע בצמחים.
- האבקה מהפרחים נישאה ברוח, וסייעה להאבקת הצמחים הסמוכים.

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. פיניקית: אֲבֲּאק – 𐤀‬𐤁𐤀‬𐤒‎. בסורית ארמית: אַבֽקָא.
הושאל ממקורו השמי ליוונית עתיקה בהגיית אבּאכְ ἄβαξ ובהוראת לוח-כתיבה,משטח מכוסה בחול . משם חדר לאנגלית (דרך לטינית), השוו - abax בהוראת לוח חישוב קדום.

נהוג להבדיל בין אבק, שהוא בדבר שאין לו יעוד או לא חשוב, לאבקה שהיא מוצר. חוץ מאבק שריפה.

1

2

ערך בוויקיפדיה: אבקה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבקות

לולאה בחבל או ברצועה.
- ”אמר רבא אבקתא אית ליה“ (בבלי, מסכת מכות – דף כג, עמוד א)
חור או לולאה שלתוכם משחילים את הכפתור כדי לרכוס בגד; כינוי לטבעת דרכה משחילים את השרוך בנעל.
- "בָּגַד הכפתור באבקה" - טשרניחובסקי מתאר כלה המתקשה ברכיסת כפתורים (שירים 403)
חור במוצר שמיועד להעביר דרכו חיזוק, כגון בורג, בכדי לקבע את המוצר לקיר או לחלק אחר.