רוח קדים

רוּחַ קָדִים

לשון המקרא רוח יבשה וחמה הנושבת מן המזרח ומקורה מן המדבר.
- ”וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה.“ (שמות י, פסוק יג)
- ”בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.“ (תהלים מח, פסוק ח)
- ”כְּרוּחַ-קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב עֹרֶף וְלֹא-פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם“ (ירמיהו יח, פסוק יז)
- ”וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי“ (יונה ד, פסוק ח)