בכר

בִּכֵּר[עריכה]

לשון המקרא העדיף, שׂם ראשון, נתן את הבכורה.
- ”לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה, הַבְּכֹר.“ (דברים כא, פסוק טז)
לשון המקרא נתן פרי ראשון, הבשיל פרי מוקדם.
- ”כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים.“ (יחזקאל מז, פסוק יב)

1

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בכר
הגייה^*	bekher
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־כ־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	נ׳ בִּכְרָה; ר׳ בְּכָרִים, נ"ר בְּכָרוֹת

בכר יונק מאמו הנאקה

לשון המקרא גמל צעיר.
- ”שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ.“ (ישעיהו ס, פסוק ו)
- ”בִּכְרָה קַלָּה, מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ.“ (ירמיהו ב, פסוק כג)
- ”רבים גמלים זקנים טעונים עורות בכרים “ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נב, עמוד א)
- הנאקה מסוגלת להניק את הבכר במשך ימים רבים, ללא שתייה.
שם פרטי לזכר
- ”וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ.“ (בראשית מו, פסוק כא)