לדלג לתוכן

קדח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קָדַח א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קדח
שורש וגזרה ק־ד־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שם לפעולת הבעירה של האש.
  2. בהשאלה: חום גופו עלה מאוד. בדר"כ עקב מחלה.
    • במשך יומיים קדח גרגמל מחום, עד שהמציאו את האקמול.

גיזרון

[עריכה]

שורש מקראי , י"א כמו נקדח.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: heat‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קָדַח ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קדח
שורש וגזרה ק־ד־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. יצר חור בחומר. בדר"כ חור עגול.

גיזרון

[עריכה]
  • מצוי בארמית פעולת השרשת העשבים והטחב. דוגמה: ”אשכח כופרא[...]משום יאוש בעלים נגעו בה, דחזא דקדחי ביה חלפי“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף כג, עמוד ב) תרגום: מצא חתיכת זפת, התיר לו לקחת לעצמו משום שהבעלים התיאשו בודאי שראה שקדחו בה עשבים.

מובאות נוספות

[עריכה]

"משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה אמר להם מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח (?) אמרו לו שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה " (ויקרא רבה ויקרא פרשה ד)

מילים נרדפות

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: drill‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קֶדַח

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדח
הגייה* 'kedakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־ח
דרך תצורה
נטיות קֶטֶל
  1. לשון חז"ל כויה בגוף, פצע שנעשה ע"י דבר חם.
    • ”חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשֹוּ צָרֶבֶת הרי אלו מיטמאין בנגעים“ (משנה, מסכת נגעיםפרק ו, משנה ח)
  2. עברית חדשה החלל בקנה ירי. קדח הקנה

גיזרון

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: burn‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]