מקדח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַקְדֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקדח
הגייה* makdeakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־ח
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַקְדֵּחִים
מקדחים שונים
  1. כלי חד העשוי ליצירת חורים בחומר קשה.
    • ”המעצד והאזמל והמפסלית והמקדח שנפגמו טמאים“ (משנה, מסכת כליםפרק יג, משנה ד)
    • "מה שחרש מוציא במעצד והנפסק במגרה הרי אילו של בעל הבית מתחת המקדח ומתחת הרהיטני והמגרר במגרה הרי אילו שלו" (תוספתא ב"ק יא ה"טו)
    • ”משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו, אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה. אמר להם מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח (?) אמרו לו שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה “ (ויקרא רבה, פרשה ד, סימן )
    • ניסיתי לקדוח חור בקיר. כשהרכבתי במקדחה מקדח המיועד לברזל, המקדח התחמם ונשבר, אז הלכתי לקנות מקדח־בטון.

גיזרון[עריכה]

שורש בלשון חז"ל

מובאות נוספות[עריכה]

  • ”מרצע - אין לי אלא מרצע; מנין לרבות הסול, והסירא, והמחט, והמקדח, והמכתב“ (בבלי, מסכת קדושיןדף כא, עמוד ב)
  • ”ומאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו כמלא אגרוף גדול זה הוא אגרופו של בן בטיח אמר ר' יוסי ישנו כראש גדול של אדם ושנעשה בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון האיטלקי וכסלע הנירונית וכמלא נקב שבעול“ (משנה, מסכת כליםפרק יז, משנה יב)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מקדח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקדחים