כויה
מראה
כְּוִיָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כוויה |
הגייה* | kviya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־ו־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ כְּוִיּוֹת |
- חבלה בגוף הנגרמת מחום עז, כימיקלים, קרינה, או זרם חשמלי; היא מלווה בכאב, אדמומיות בעור, שלפוחיות ועד לצריבת העור והותרת פצע פתוח.
מקור
[עריכה]- מקרא. שם פעולה של הפועל כָּוָה.
- השורש מופיע במספר שפות שמיות סורית-ארמית: (כַּוּי = נשרף, חריכה). ערבית: (كَوَى קַווֳה = חריכה ) אכדית: (קָוואֻ=להשרף).
- יוונית-עתיקה, בצורת כּאו καίω במשמעות-לשרוף, להדליק.
- בלשון מנדעית, ארמית יהודית, סורית, ובמגילות קומראן - "(שמש)א֗ ב֗הון כוייה ושלקה֗", במשמעות-"השמש בהה בם וחרכם"
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: burn
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: כוויה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוויות |