מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קדחת
|
| הגייה* |
kadakhat
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ק־ד־ח א
|
| דרך תצורה |
משקל קַטֶּלֶת
|
| נטיות |
ר׳ קַדָּחוֹת נ"י קַדַּחְתּוֹ קַדַּחְתָּהּ
|
- לשון המקרא עליית טמפרטורת־הגוף, כתסמין של מחלות רבות.[1].
- ”וְהִפְקַדְתִּי עַלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ.“ (ויקרא כו, פסוק טז)
- החושש בעיניו..או שהיה דם שותת מהן או שהיה בהן קדחת..הרי זה בכלל חולים שיש בהן סכנה ומחללין עליו את השבת רמב"ם הלכות שבת פרק ב ה"ד
- ”תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, / אֶרֶץ הַנִּדַּחַת; / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין / כָּל מִינֵי קַדַּחַת.“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- [עממי] בהשאלה: התרגשות
- השורש המקראי ק־ד־ח מבטא בעירה וחום. המילה מופיעה פעמיים במקרא.
- במקרא משמש בלשון נקבה. ברמב"ם כתב לשון זכר.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קדחת |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כך לדעת רוב המפרשים. בהתאם לשורש. פירוש מתמיה נמצא במדרש אגדה כאן[דרוש מקור] – חולי של "קרירות"
ערך בוויקיפדיה: קדחת