קב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַב א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קב
הגייה* kav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַבַּיִם
פצועה נעה בעזרת קביים
  1. כלי מוארך עליו אדם שרגלו נפגעה משעין את ידו כדי שיוכל לנוע מבלי להטיל את כובד משקלו על הרגל.
    • לאחר התאונה, הלך משה בעזרת קביים.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): מוט ארוך שמחובר לו משטח קטן עליו ניתן להניח את הרגל וכך להגביה באופן מלאכותי את גובה המשתמש בו, לרוב כחלק ממשחק.
  3. לשון חז"ל רגל תותבת.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

משענת לפגוע רגל:

מגביה מלאכותי:

  • אנגלית: stilt‏‏‏‏
  • אפריקנס: stelte‏‏‏‏

רגל תותבת:

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קביים

קַב ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קב
הגייה* kav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַבִּים; קַב־, ר׳ קַבֵּי־
  1. לשון המקרא ולשון חז"ל מידת נפח ליבש, השווה ל-24 ביצים (1.4 ליטרים ע"פ רא"ח נאה; 2.4 ליטרים לפי חזון איש).
    • הקב שווה לשישית הסאה ולחלק ה-180 של כור.
    • "שלוש ועשרים סאה של חיטים, שנתערב בה שני קבין שעורים, ושני קבין עדשים, ושני קבין פולים--הרי זה לא יזרע הכול" (משנה תורה, ספר זרעים, הלכות כלאיים, פרק ב)
    • "מצא פירות מפוזרין וכמה א"ר יצחק קב בארבע אמות" (בבא מציעא כא א)
    • "המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטים ולאורז תשעה חצאי קבין לכור" (בבא מציעא מ א)
  2. בהשאלה: כמות קטנה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף" (מלכים ב, ו, כה).

צירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]