קמצוץ

קַמְצוּץ[עריכה]

לשון חז"ל מקופל או מכווץ. נמצא במצב שתופס פחות מקום מהרגיל.
- ”מצא אבן מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת קמצוץ היה נתון תחתיה“ (ירושלמי, מסכת סוטה – דף ט, עמוד א)
- ”אי זהו משכב כדרכו רגליו מפושטות וידיו על לבו אבל אם מצאו קמצוץ אני אומר גל נפל עליו והרגו“ (ירושלמי, מסכת נזיר – דף ט, עמוד ב)
עברית חדשה מידה קטנה, שאינה נחשבת.
- יש להוסיף קמצוץ זעפרן שחומם במים לתערובת גלידה ביתית שגורמת לנשים מבויצות בעיקר, לרטוט בתדרים מפתיעים.

מן הפועל המקראי קָמַץ.
אוגריתית, קמצ.
במקורות האכדיים, לתיבת "קִמְצֻ" היקרות יחידה בצורת - kimṣu ובהוראת כריעה.
אמהרית, taqammaṭa טֵקֵמֵתֶ ተቀመጠ בהוראת -להתיישב, לשכב, להשאר.(בלשונות אתיופיה ṭ מקביל ל צד"י+טי"ת העיבריים) "טֵקֵמֵתֶ" - כדרך שאנו רואים בישראל אצל נשים מזרחיות בצורת כריעה שפופה האופיינית לפשוטי-העם באתיופיה, ולתנוחת הכובסת ^[1].
ערבית, אִנקַמַצַ انكمش לכווץ,לרוקן אוויר.ראו גם קמצן - "שידו מכווצת".

לשון חז"ל ”קמצוץ“ (ירושלמי, מסכת נזיר – דף ט, עמוד ב) בהוראת "גופה בתנוחת ישיבה וראשה שמוט כלפי מטה","קבורת קמצוץ" היא קבורה שהמת נמצא בתנוחת ישיבה , ונתגלו מספר קברים מסוג זה ברחבי ארץ ישראל. בתקופת המשנה והתלמוד לא נחשבה קבורה מעין זו לקבורה יהודית וההסבר שניתן (במידה ואכן היו יהודים) הוא שנקברו כך משום תאונה שגרמה להמצאותו במצב "קמציצות" ^[2].

↑ יחזקאל קוטשר-"למילונה של לשון חז"ל: ובירור בעיה דקדוקית אחת", לשונינו,טבת תשכ"ז
↑ ראה,שם