קמצוץ

קַמְצוּץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קמצוץ
הגייה*	kamtzutz
חלק דיבר
מין
שורש	ק־מ־ץ
דרך תצורה	משקל קַטְלוּל
נטיות

1. לשון חז"ל מקופל או מקווץ. נמצא במצב שתופס פחות מקום מהרגיל.

   • "מצא אבן מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת קמצוץ היה נתון תחתיה" (ירושלמי, מסכת סוטה – דף ט, עמוד א)
   • "אי זהו משכב כדרכו רגליו מפושטות וידיו על לבו אבל אם מצאו קמצוץ אני אומר גל נפל עליו והרגו" (ירושלמי, מסכת נזיר – דף ט, עמוד ב)
   • עברית חדשה מידה קטנה, שאינה נחשבת.

גיזרון

• מן הפועל המקראי קָמַץ.

מילים נרדפות

• קורטוב(2)
• קורט

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• קמיצה
• קמוץ