תרקב

תַּרְקָב או תִּרְקָב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תרקב
הגייה*	tarkav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	תַּרְקַב־; ר׳ תַּרְקָבִים, תַּרְקָבֵי־

1. לשון חז"ל כלי קיבול המשמש למידת נפח.

   • ”וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתּחוֹת; הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצֵי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ו)
   • ”כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו“ (בבלי, מסכת שבת – דף נט, עמוד א)

גיזרון

• לפי רש"י השם הלחם של תְּרֵי -שְׁנֵי בארמית. וקַב. כלומר מידתו שלושה קבין.
• בארמית בבלית תרקבא'

ראו גם

• סאה
• לוג

קישורים חיצוניים

-תרקב ויקישיבה

-דיון בפורום אוצר החכמה על מקור השם