משענת

מִשְׁעֶנֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משענת
הגייה^*	mish'enet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ע־ן
דרך תצורה	משקל מִקְטֶלֶת
נטיות

לשון המקרא מקל הליכה.
- ”אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא, פסוק יט)
- ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת...“ (שופטים ו, פסוק כא)
- ”וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי-תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק כט)
- ”כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים.“ (זכריה ח, פסוק ד)
- ”גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.“ (תהלים כג, פסוק ד)
לשון חז"ל משטח קבוע שנעזרים בו כדי שלא ליפול.
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסּוּס מְטַמֵּא בְרַגְלָיו, וְהַחֲמוֹר בְּיָדָיו, שֶׁמִּשְׁעֶנֶת הַסּוּס עַל רַגְלָיו, וּמִשְׁעֶנֶת הַחֲמוֹר עַל יָדָיו.“ (משנה, מסכת זבים – פרק ד, משנה ז)
בהשאלה מן (2): גב הכסא.