צנון
מראה
צְנוֹן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צנון |
הגייה* | tsnon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־נ־ן |
דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
נטיות | ר׳ צְנוֹנִים; צְנוֹן־, ר׳ צְנוֹנֵי־ |
- ירק ממשפחת המצליבים בעל פקעת נאכלת ועלעלים קוצניים .
- ”הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ, הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ה)
- ”וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ב)
- ”זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יא, עמוד א).
- ”צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מא, עמוד א).
- [סלנג] אדם או דבר משעמם, שנמאס.
- ממש מוזר איך נתנו לצנון הזה להרצות על נושא כזה חשוב ו"להרוג" אותו.
- הַנְּאוּם שֶׁלּוֹ הָיָה מְשַׁעֲמֵם כְּמוֹ צְנוֹן.
גיזרון
[עריכה]- שורש צנן רבים "צינים" ו"צנינים" בהוראה כללית של "קוצים דוקרים" המופיעים אצל הצנון שבשעת מצוקה מייצר חומרים רעילים, ומצמיח צנינים (קוצים) על גבעוליו".
- ערבית: صنان (סונאן) - סירחון [1]
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י מפרש את הכתוב במסכת עבודה זרה (לעיל) וכותב "צנון - רפנ"א בלע"ז", בהתאם לשם הלטיני (ראה תרגום ללטינית להלן).
- בלשון ארמית יהודית קרוי פוגלא.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: ravanello comune
- אנגלית: radish
- גרמנית: Garten-Rettich
- הולנדית: tuinradijs
- הונגרית: retek
- טורקית: turp
- יידיש: רעטעך
- לטינית: raphanum
- ספרדית: rábano (1), aburrido, aguafiestas (2)
- ערבית: فجل
- פרסית: ترب
- צרפתית: radis
- רוסית: редька
- ספרדית: aguafiestas, aburrido
מידע נוסף
[עריכה]- ישראל חיים טביוב מציין את המילה במאמרו "שפת עבר החדשה" ברשימת מלים "שחזותן מוכיחה כי עבריות הן, אף־על־פי שאין דוגמתן בתנ"ך".
- בתלמוד מופיעה גם המלה הארמית "פוגלא", שהיא המקבילה של המילה "צנון" בערבית: فُجْل (פֻגְ'ל) - ראה כאן (הערך פגלא) וגם כאן (הערך פללגלה).
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: צנון |
טקסונומיה בוויקימינים: Raphanus sativus |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צנון |
סימוכין
[עריכה]- ↑ אברהם אבן־שושן, המלון החדש, ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שני, עמוד 1143.
צִנּוּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צינון |
הגייה* | tsinun |
חלק דיבר | שם־פעולה |
מין | זכר |
שורש | צ־נ־ן |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ צִנּוּנִים; צִנּוּן־, ר׳ צִנּוּנֵי־ |
- קירור, הפחתת חום.
- כדאי לשים קערת מים לצינון הידיים בשעת לישת העיסה.
- ”ודרך שיני הדוֹד החשופות וההדוּקות הסתננו נשיבות־צינוּן תכוּפות“ (בבית סבא, מאת א"נ גנסין, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: הפחתת עוצמה של רגשות.
- לצורך צינון הכעס חשוב לבדוק מה גורם לו.
- המצב הכלכלי שבו נתונה החברה גורם לתהליך של צינון ההתלהבות מהפרויקט החדש.
- [רפואה] הצטננות, התקררות, דלקת של דרכי הנשימה העליונות (האף, הגרון, בית־הקול וקנה־הנשימה).
- מלבד חוסר הבשלות של מערכת החיסון, יש סיבות נוספות לצינון ולנזלת ממושכים אצל תינוקות.
- בהשאלה: פסק זמן הנדרש מבעלי תפקידים מסוימים בין תפקיד לתפקיד (רווח יותר הצירוף תְּקוּפַת צִנּוּן).
- מליאת הכנסת אישרה חוק צינון המגדיר תקופת צינון לבכירים ששירתו בכוחות הביטחון ומעוניינים להצטרף לפוליטיקה.
צירופים
[עריכה]- מַעֲרֶכֶת צִנּוּן (1)
- צִנּוּן הָרוּחוֹת (2)
- תְּקוּפַת צִנּוּן (4)
מילים נרדפות
[עריכה]- קֵרוּר (1)
- הַרְגָעָה (2)
- הִצְטַנְּנוּת (3)
- הִתְקָרְרוּת (4)
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] הפחתת חום
|
הצטננות
|
תרגומים לא ממויינים
|
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: קירור |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Category:Refrigeration |
ערך בוויקיפדיה: הצטננות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Category:Common cold |
ערך בוויקיפדיה: תקופת צינון |
- רן לוי, קירור, בתוכנית "עושים היסטוריה" באתר iCast, 25 במאי 2012
- ד"ר דורון זמיר, הצטננות (Common cold), באתר Infomed
- גדעון אלון, הכנסת אישרה תקופת צינון של 3 שנים לבכירים בכוחות הביטחון, באתר "הארץ"
- הגבלות לאחר פרישה, באתר נציבות שירות המדינה
השורש צנן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
צָנוּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צנון |
הגייה* | tsanun |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־נ־ן |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | ר׳ צְנוּנִים; נ׳ צְנוּנָה, נ"ר צְנוּנוֹת |
- קר.
- "וְאֶת כַּדֵּינוּ שָׁם נְמַלֵּא מַיִם צְנוּנִים, מֵימֵי־אוֹר" (שאול טשרניחובסקי, "מדי ערב").
- "ופיהו מלוח וגופו צנון ודופק גיד זרועו מעט" ("פרקטיקה רפואית", פרק ט"ו, המסירה 231, מיוחס לשבתי דונולו)
- בהשאלה: אדיש מבחינה מינית.
- "אבצן - אב לכל הַצְּנוּנים, שהרי אשה בחורה שכבה אצלו, ונצטנן ולא נגע בה" (קטע:רש"י על דברי הימים א ב יא), בהתאם למסורות רווחות שאבצן הוא בועז ממגילת רות.
מילים נרדפות
[עריכה]- קַר
- צוֹנֵן
- פְרִיגִ'ידִי (2)
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]יצחק אבינרי מעיר שבתלמוד משמשת המילה "מצונן", במקום במילה "צָנוּן", במשמעות של אדיש מבחינה מינית - ראה כאן.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: הפרעה בתשוקה המינית |
- Hypoactive Sexual Desire Disorder, Mental Health Disorders
השורש צנן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|