מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון חז"ל שירדה טמפרטורת גופו.
- ”אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב“ (בבלי, מסכת יומא – דף עז, עמוד א)
- ”הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה בשבת ואפילו בתקופת תמוז ...“ (בבלי, מסכת עירובין – דף עט, עמוד ב)
- "ואם טח פי התנור בטיט, מותר-שאם בא לפתוח התנור ולחתות, תיכנס הרוח, ויתקשה הבשר וייפסד, ויצטנן התנור" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י"ג)
- ”הַשָּׁפָן / הַקָּטָן / שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת / הִצְטַנֵּן / הַמִּסְכֵּן / וְקִבֵּל נַזֶּלֶת“ (הַשָּׁפָן הַקָּטָן
, מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- לשון התלמוד מן שורש מקראי.
השורש צנן |
השורש צ־נ־ן ניטה בבניינים הכבדים על-דרך גזרת השלמים וכן בזמן ההווה של בניין קל, בבניין נפעל ניטה שורש זה על-דרך גזרת חפ"נ בזמני העבר וההווה, יתר ההטיות נעשות על-דרך גזרת ע"ע.
צ־נ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צַן |
צוֹנֵן |
יָצֹן |
צֹן |
לָצֹן |
נִפְעַל |
נִצַּן |
נִצָּן |
יִצַּן |
הִצֵּן |
לְהִצֵּן |
הִפְעִיל |
הֵצֵן |
מֵצֵן |
יָצֵן |
הָצֵן |
לְהָצֵן |
הֻפְעַל |
הוּצַן |
מוּצָן |
יוּצַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
צִנֵּן |
מְצַנֵּן |
יְצַנֵּן |
צַנֵּן |
לְצַנֵּן |
פֻּעַל |
צֻנַּן |
מְצֻנָּן |
יְצֻנַּן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִצְטַנֵּן |
מִצְטַנֵּן |
יִצְטַנֵּן |
הִצְטַנֵּן |
לְהִצְטַנֵּן |
|
|