מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון חז"ל שירדה טמפרטורת גופו.
- ”אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב“ (בבלי, מסכת יומא – דף עז, עמוד א)
- ”הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה בשבת ואפילו בתקופת תמוז ...“ (בבלי, מסכת עירובין – דף עט, עמוד ב)
- "ואם טח פי התנור בטיט, מותר-שאם בא לפתוח התנור ולחתות, תיכנס הרוח, ויתקשה הבשר וייפסד, ויצטנן התנור" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י"ג)
- ”הַשָּׁפָן / הַקָּטָן / שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת / הִצְטַנֵּן / הַמִּסְכֵּן / וְקִבֵּל נַזֶּלֶת“ (הַשָּׁפָן הַקָּטָן
, מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- לשון התלמוד מן שורש מקראי.
| השורש צנן
|
|
השורש צ־נ־ן ניטה בבניינים הכבדים על-דרך גזרת השלמים וכן בזמן ההווה של בניין קל, בבניין נפעל ניטה שורש זה על-דרך גזרת חפ"נ בזמני העבר וההווה, יתר ההטיות נעשות על-דרך גזרת ע"ע.
| צ־נ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
צַן
|
צוֹנֵן
|
יָצֹן
|
צֹן
|
לָצֹן
|
| נִפְעַל
|
נִצַּן
|
נִצָּן
|
יִצַּן
|
הִצֵּן
|
לְהִצֵּן
|
| הִפְעִיל
|
הֵצֵן
|
מֵצֵן
|
יָצֵן
|
הָצֵן
|
לְהָצֵן
|
| הֻפְעַל
|
הוּצַן
|
מוּצָן
|
יוּצַן
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
צִנֵּן
|
מְצַנֵּן
|
יְצַנֵּן
|
צַנֵּן
|
לְצַנֵּן
|
| פֻּעַל
|
צֻנַּן
|
מְצֻנָּן
|
יְצֻנַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַנֵּן
|
מִצְטַנֵּן
|
יִצְטַנֵּן
|
הִצְטַנֵּן
|
לְהִצְטַנֵּן
|
| |
|
