מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מצונן |
הגייה* | metsunan |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־נ־ן |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
נטיות | נ׳ מְצֻנֶּנֶת, ר׳ מְצֻנָּנִים, נ"ר מְצֻנָּנוֹת |
אישה מצוננת
- לשון חז"ל חולה שחטף דלקת בדרכי הנשימה העליונות (האף, הפה, והגרון).
- ”אֲחוּזַת הַדָּם, וְהַמְּעֻשֶּׁנֶת, וְהַמְצֻנֶּנֶת, וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנִי, וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, אוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מַיִם הָרָעִים, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ה)
השורש צנן |
השורש צ־נ־ן ניטה בבניינים הכבדים על-דרך גזרת השלמים וכן בזמן ההווה של בניין קל, בבניין נפעל ניטה שורש זה על-דרך גזרת חפ"נ בזמני העבר וההווה, יתר ההטיות נעשות על-דרך גזרת ע"ע.
צ־נ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צַן |
צוֹנֵן |
יָצֹן |
צֹן |
לָצֹן |
נִפְעַל |
נִצַּן |
נִצָּן |
יִצַּן |
הִצֵּן |
לְהִצֵּן |
הִפְעִיל |
הֵצֵן |
מֵצֵן |
יָצֵן |
הָצֵן |
לְהָצֵן |
הֻפְעַל |
הוּצַן |
מוּצָן |
יוּצַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
צִנֵּן |
מְצַנֵּן |
יְצַנֵּן |
צַנֵּן |
לְצַנֵּן |
פֻּעַל |
צֻנַּן |
מְצֻנָּן |
יְצֻנַּן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִצְטַנֵּן |
מִצְטַנֵּן |
יִצְטַנֵּן |
הִצְטַנֵּן |
לְהִצְטַנֵּן |
|
|