אדיש

אָדִישׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדיש
הגייה^*	adish
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	ר׳ אֲדִישִׁים; נ׳ אֲדִישָׁה, נ"ר אֲדִישׁוֹת

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

המגלה חוסר עניין או חוסר אכפתיות.
- "ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש / ולמען האמת אני די אדיש / המצב אומנם ביש / אך איני מרגיש" (עברנו את פרעה נעבור גם את זה, מאת מאיר אריאל)
- קובי היה אדיש לדבריי.
- חברי ההנהלה נותרו אדישים לעסקה גם כאשר הציע להם אהרון עסקה טובה יותר.
רגוע, שאינו מתרגש או חושף את רגשותיו.
- רונית נותרה אדישה גם לאחר שצפתה בסרט המחריד על המתרחש בחבל דראפור.
- כיצד נותר אתה אדיש אל מול מראות הילדים הרעבים המגיעות מאפריקה?

מחידושי אליעזר בן-יהודה.^[1]
במאמר בעיתונו "האור", בתאריך כ' בכסלו תרנ"ג: על פי המופיע בתלמוד מארמית: ”טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה מאה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ז, עמוד א), לפי פירושו: "אשרי השומע ואודש, לאמור ולא איכפת לו, תחלופנה עליו מאה רעות", וכן: ”סבא סבא אכול ואדיש“ (ירושלמי, מסכת קידושין – פרק א, הלכה ז), לפי פירושו: "זקן, אכול ולא יכפת לך דבר". על בסיס אלה הציע: "ונעשה מזה שם תואר אדיש על משקל חָסִיד, נָדִיב, ושם המקרה אדישות, על משקל נדיבות, חסידות".

↑ ראובן סיוון, חידושי המילים של אב"י לפי מילונו. האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם, אין תאריך.