מסתור

מִסְתּוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מסתור
הגייה^*	mistor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ת־ר
דרך תצורה	משקל מִקְטוֹל
נטיות	ר׳ מִסְתּוֹרִים; מִסְתּוֹר־, ר׳ מִסְתּוֹרֵי־

מקום המשמש להגנה מפני דבר־מה.
- לאחר שהחל גשם הזלעפות הוא פנה לחפש מסתור.
- נמל עשוי לשמש מסתור לספינות מפני סערה.
- ”...אוּלַי יִקָּרֶה לְפָנָיו מַחֲבוֹא וּמָלוֹן, אִם נְקִיק סֶלַע וְאִם מְחִלַּת עָפָר אוֹ כָל-מִסְתּוֹר זוּלָתָם, אֲשֶׁר יֶחְסֶה שָׁם בַּלַּיְלָה הַבָּא“ (ויהי היום - אגדת שלושה וארבעה (נוסח שני), מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר“ (ישעיהו ד, פסוק ו).

”מָצָאתִי מִסְתּוֹר בִּמְלוּנַת-רוֹעִים נְטוּשָׁה, עַל שְׂפַת לִיפִי הַנָּהָר“ (שני ברבורים ונהר, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
”וישמידום וַיַּכּוּם ולא השאירו אף אחד ואחר-כן באו אל-תוך הערים הנעזבות שְׁכוּרִים מדם וישתערו על כל בית ועל כל מסתור ויסחבו את יתר הפליטה מכל מחבוא אשר התחבאו שם“ (עגלה ערופה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
”נדמה לו, שהכל בודקים אותו מכף רגל ועד ראש, והוא נגלה עתה לעצמו ולאחרים בכל אפסותו ושפלותו, ואין מסתור ואין מנוס“ (מעוות לא יוכל לתקון, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

השורש ס־ת־ר הוא שורש מגזרת השלמים.