צב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צב
הגייה* tsav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ צַבִּים; צַב־, ר׳ צַבֵּי־
צב
  1. זוחל המאופיין בשריון גדול וחזק המכסה את גופו ובתנועתו האטית.
  2. לשון המקרא עגלה מחופה.
    • ”וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן.“ (במדבר יז, פסוק ג)
    • ”וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת“ (ישעיהו סו, פסוק כ)

גיזרון[עריכה]

  • 2: לפירוש "צב" במשמעות "עגלה מחופה בכיסוי" יש מקבילה באכדית.
  • 2: אשורית צֻמְבֻּ: šumbu פירוש -כרכרה,עגלה. ובסורית - משורש צ-מ-ב, נוצרת המילה צמבר פירושה =מה ש"בצורת סהר-ומשובץ",כנראה על שום מראה שריונו האליפטי והמקושט של הצב.
  • 2,1: אונקולוס מתרגם: "צַָבָּה". אחת האטימולוגיות מן סורית קלאסית קושרת את המילה "צב" לשורש ע-ב-ה ,שממנו מגיע הפועל "עָבָה" ‎" ܥ-ܒ-ܐ וזאת משום עובי שריונו.
  • 2: ערבית עֲצִפַ عَاصِفَة בהוראת "סופה" ניתן להעריך כי "צב" או "צפ" (בדומה לבד המנקה את הצ'ילום ההודי) היה כסוי המגן בפני סופות מדבר השכיחות באיזור. קוהוט וחוקרים אחרים העריכו שנגזרה כנראה מן התיבה האוגריתית עצפ ʕṣp [1] .
  • 1: ערבית: ضَبّ (צַ'בּّ) – חרדון צב (=Uromastyx), כמו גם בארמית ובסורית.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על על ויקרא יא כט: "והצב" - פויי"ט שדומה לצפרדע, ולמעשה במשך כאלף שנה, עד אמצע המאה ה20,נקראה בעברית הקרפדה בשם "צב".
  • רש"י-(על ישעיהו ס״ו:כ׳) ובצבים. הם עגלות מטוקסות במחיצות ואהל, ודומה לו שש עגלות צב (במדבר ז׳:ג׳) פירוש: מטוקסות =מחופות; צב =גג על שום שריונו הנראה כ-גג.
  • ספרא על ויקרא יא כט: 'צב' -- זה צב ; "למינהו"-- לרבות מינים של צב, חברבר ובן הנפילים וסלמנדרא.
  • אבן עזרא מביא שני פירושים למילה "צב" - "... מין ממיני השוורים המושכים את העגלות, ויש אומרים שהוא כטעם מלאות יותר מידי, מגזרת ואת בטנך צבה...".
  • הרשב"ם מסביר אחרת מהאבן עזרא ומרש"י- "... ונראה בעיני עגלות העשויות ללכת בצבא ובדרכים רחוקות". ראו גזרון המילה צבא.
  • תרגום יונתן בן עוזיאל כותב על העגלות - "שית עגלן בר מחפן ומטקסן". "מחפן" =עגלות עם חיפוי (כמו פירושו רש"י), ו"מטקסן" מפורש עפ"י מדרש רבא- "אין צב אלא מטוקסות". מטקסן =מתוקנות על מתכונתן.
  • יוסף בכור שור השווה בין איטיות הצב לזו של העגלה: "צב לפי הפשט – עגלות גדולות כבידות שהולכים לאט..." ‏(1200~ לספירה ,אורליאנס).

למידע נוסף[עריכה]

הצב המוכר לנו כיום קיבל את שמו בהשפעת הפירושים למושג "עגלת צבים" ("עגלה מחופה") .מדרש במדבר רבה יב כב מספק אטימולוגיה עממית להגדרת ה"צב" :

"שש עגלות צב - מהו צב, דומות לקליינין, צב, ר' ישמעאל אומר אין צב אלא מצוירות, אין צב אלא מטוקסות, שלא היו מחוסרות כלום. ר' אומר אין צב אלא קמורות וכמנסקי פסקאות היו מחופות... רש"י אומר אין צב אלא צמודות, שנאמר (ישעיה מט) והביאו בניך בחוצן וגו'. תני בשם ר' נחמיה כמין כמרוסא היו כיפין עשויות. רבי נחמיה אומר היו כצבעו של רקיע".

  • "מהו צב? דומות לקליינין"- יתכן גזור מיוונית עתיקה, "קליה" - καλιά ; =לסוכך,לכסות.
  • "צב ר' ישמעאל אומר אין צב אלה מצוירות" - כאן קשר הרב את שמו של הצב עם המילה "צבע" -משום שריונו המצויר.
  • רבי ממשיך ואומר, "צב? - אין צב אלא קמורות" - בניב האיוני שדובר ביוון העתיקה "קמָרה" καμάρα ,פירוש :כל דבר עם כיסוי מקושת כמו כרכרה או סירה מכוסה, תא מקומר. וביוונית מאוחרת :קָמרה κάμαρα =תא, חדר פרטי.(שורש מילה יוונית זו בה משתמש רבי: "קמורות"-הושאלה ליוונית עתיקה - מאוצר המילים הקדם -אינדו אירופי: "קְהֱם"-kh₂em =לרכון,לכופף; ראו גם: קִמּוּר, מקמורה.
  • "ר שמעון היה אומר: אין צב אלא צמודות" - ז"א,לזהוי הצב דרוש - ששכבתו העליונה תהיה מוצמדת לתחתונה , ר"ל - שיהיו כשני כפיים העשויים מקשה אחת , כמראה ה"צבת".
  • "וכמנסקי פסקאות" - שורשם של מילים אלה לקוח כנראה מיוונית עתיקה, ומתקשר עם מראהו של הצב, "סקפי" פירושו - σκάφη =קופסא ,קערה, אמבטיה, כיור. (במילה σκάφη נמצאת התוספית-הלשונית "קָאפּ" κἀπ’ המופיע בביטוי ממחזה של סופוקלס - ...κἀπ εὐπραξίᾳ" - היא מילת היחס: "ב- ימי הצלחתך"...("אדיפוס בקולונוס",406 לפנה"ס).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צבים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבים

סמוכין[עריכה]

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992 ,ʕṣp , page - 184