צב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צב
הגייה* tsav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ צַבִּים; צַב־, ר׳ צַבֵּי־
צב
  1. זוחל המאופיין בשריון גדול וחזק המכסה את גופו ובתנועתו האטית.
    • "צב זה הצב למינהו לרבות מינים של צב חברבר ובן הנפילים וסלמנדרא. כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה אומר מה רבו מעשיך ה' וגו' - יש לך בריות גדילות בים וגדילות ביבשה, גדילות בים אם עלו ליבשה מתו, והגדילות ביבשה אם עלו בים מתו..." (ספרא, שמיני, פרשה ה)
    • "מן הצבים נמצא על הרוב הצב הארצי [...] ולפעמים גם את הצב המימי בעל זנב קטן." (ארץ חמדה, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
    • "די לנו אם נאמר, כי אכילס מדביק את הצב, והחץ יש לו רווח לרוץ בו בין נקודה לנקודה, ואין צורך בכוחות־רז כדי לבאר את התופעות, אף אין צורך להכחיש את התופעות לגמרי." (האטומיזם ההגיני של ברטראנד ראסל, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לשפות שמיות נוספות - היא מצויה בערבית: ضَبّ (צַ'בּّ) – חרדון צב, כמו גם בארמית ובסורית. המילה מופיעה מספר פעמים במקרא, אך מתייחסת למובנים שונים: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, פסוק כט), כאן מדובר בבעל חיים קטן (השווה פירוש רש"י: "והצב - פרוי"ט [קרפדה] שדומה לצפרדע"); "וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יהוה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן" (במדבר ז, פסוק ג), "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת" (ישעיהו סו, פסוק כ), כאן ייתכן שמדובר בבעל חיים גדול כדוגמת השור (פירוש אבן עזרא), אך רוב הפרשנים מפרשים את המילה כסוג עגלה שאופיינה בחלק עליון המכסה עליה (לפירוש זה יש מקבילה באכדית). ייתכן כי מכאן הייחוס לבעל החיים הידוע כיום כצב, שגופו מכוסה שריון.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צבים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבים