צבת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
צֶבֶת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צבת |
| הגייה* | tsevet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ב־ת |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ צְבָתִים |
- אגודה, אגד, צרור של שבלים, צביר.
- "וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ לָהּ מִן הַצְּבָתִים וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה וְלֹא תִגְעֲרוּ בָהּ" (רות ב, טז)
- "המוצא תפילין מכניסן זוג זוג ר"ג אומר שנים שנים בד"א בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן" (עירובין י', דף צה ע' א', משנה)
- "...וכן בצבת השני וכן בצבת השלישי..." (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, י', דף צז ע' א', משנה)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: bundle
ראו גם[עריכה]
צבת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צבת |
| שורש וגזרה | צ־ב־ת, שלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- להתחבר לקבוצה.
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל, לפי השורש המקראי.
- גם על פי השורש בארמית צ־ו־ת (צותא) כבר בתלמוד (בבא קמא) ישנה התייחסות לקרוב בין השורשים.
הערה[עריכה]
- בעברית החדשה משתמשים בשורש צ־ו־ת.
צְבָת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צבת |
| הגייה* | tsvat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־ב־ת |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ צְבָתוֹת |
- לשון חז"ל כלי עבודה. צבת של נפחים, לאחיזת המוצר (א). צבת חיתוך לאחיזה וחיתוך (ב).
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל, לפי השורש המקראי.
- "ויש אומרין אף צבת בצבת עשויה." (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ו')
