מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות .
אין לבלבל ערך זה עם הערך צבא או
צבע .
לשון המקרא [לא בשימוש] איבר בגוף בעל חיים: התנפח מחולי .
”...בְּתֵת יהוה אֶת־יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת־בִּטְנֵךְ 'צָבָה . וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.“ (במדבר ה , פסוקים כא – כב )
”...וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ.“ (במדבר ה , פסוק כז )
”וְשֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו, פָּסוּל, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן; דַּדָּיו שׁוֹכְבִים כְּשֶׁל אִשָּׁה, כְּרֵסוֹ צָבָה , טַבּוּרוֹ יוֹצֵא, נִכְפֶּה אֲפִלּוּ אַחַת לְיָמִים“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה )
המילה מובאת שלוש פעמים בלבד במקרא באותו הקשר. בפסוק נראה מחלק מהמפרשים שלא מדובר בפועל אלא בפעול שא"כ הפועל בזכר הוא צב .
לשון המקרא (משמעות משוערת)
” הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ.“ (ישעיהו כט , פסוק ז )
או משורש צ־ב־א או משורש י־צ־ב
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
דעת אבן עזרא ועוד: שמדובר בפועל צבא והאל"ף חסרה (כמו צוֹבְאֶ יהָ) וכפי שנראה מהקשר בפסוק [1] .
דעת רש"י ומצודות: לשון מוצב כמו הציב (המציבים עליה מצור).
מידע נוסף [ עריכה ]
בארמית הפועל צבה משמעו רצה.
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ גם שם העצם "צבא" מופיע פעם אחת בה"א בזכריה פ"ט פ"ח