מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קנס |
| הגייה* | knas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־נ־ס |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ קְנָסוֹת |
- לשון חז"ל עונש כספי.
- ”הַמְפַתֶּה נוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס; מוֹסִיף עָלָיו אוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ג, משנה ד)
- בהתאם לדו"ח החנייה, הוטל על הנהג קנס בסך 500 ש"ח.
- מן κῆνσος, ἡ ביוונית עתיקה, census, -us בלטינית = עונש.[1]
 ערך בוויקיפדיה: קנס |
- ↑ נורית שובל-דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר-מקראיים. ירושלים, האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט. עמ' 157.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | קנס |
| שורש וגזרה | ק-נ-ס |
| בניין | פָּעַל |
- לשון חז"ל הטיל עונש כספי על עובר עברה.
ערך בוויקיפדיה: קנס