לדלג לתוכן

עלי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֲלֵי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עֲלֵי
הגייה* 'aley
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [ספרותי] מילת יחס לציון מיקום יחסי.
    • ”יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר“ (בראשית מט, פסוק יז)
    • ”בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת -עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר“ (בראשית מט, פסוק כב)
  2. לשון המקרא [ספרותי] יחד עִם.
    • עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר“ (תהלים צב, פסוק ד)

גיזרון

[עריכה]
  • צורה ספרותית של המילה עַל.

עֱלִי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עֱלִי
הגייה* 'eli
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִי
נטיות ר׳ עֲלָיִים; עֱלִי־, ר׳ עֲלָיֵי־ [1]
מכתש ועלי.
חלקי הפרח – לחץ להגדלה
  1. גליל מתכת או עץ המשמש לכתישת סממנים במכתש.
    • ”אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ“ (משלי כז, פסוק כב)
    • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת ביצהפרק א, משנה ה)
    • ”אמרו להם: 'להיכן אתם הולכין?'. אומרין להם: 'לעשות שני עיגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו'...“ (בבלי, מסכת תעניתדף כח, עמוד א)
    • העלי והמכתשת נותנים קולם: 'הָדֵק היטב, היטב הדק!' "ספיח", w:חיים נחמן ביאליק
  2. [בוטניקה] בהשאלה מן (1): האיבר הנקבי בפרח אשר בבסיסו שחלה, באמצעו עמוד עלי ובראשו צלקת.
    • העלי הוא חלק ממערכת הרביה של הצמח.
    • שָׁם נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד גָּבִיעַ, כֹּתֶרֶת, וְכָל יֶתֶר חֶלְקֵי הַצֶּמַח, בַּתָּוֶךְ מִתַּמֵּר עֱלִי בַּעַל שַׁחְלָה, נוֹשֵׂא כִּפָּה - צַלֶּקֶת, כְּלִי-קִבּוּל הַזֶּרַע הַמּוּבָא. "עמא דדהבא", שאול טשרניחובסקי

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית במקרא.
  • משמעות (1) בלשון המקרא. יש הגוזרים את המילה מהפועל עָלָה [2].
  • משמעות (2) מתוך דמיון האיבר לכלי במשמעות (1), כבלועזית.[דרוש מקור]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עלי ומכתש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלי

.

הערות וסימוכין

[עריכה]
  1.   "עֲלָיִים" - כמו "גְּדָיִים" במשקל זה. במקרא מופיעה הצורה "עֲלוֹת", וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק יד), אך יש המפרשים אותה באופן אחר. למשל, רד"ק מפרש "כלי קטן לשאיבת יין" כמו במסכת עירובין נג ב, ובמסכת בבא בתרא קלג ב.
  2.   "עלי",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5941)

עִלִּי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עילי
הגייה* ili
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה על + ־ִי
נטיות נ׳ עִלִּית; ר׳ עִלִּיִּים; נ"ר עִלִּיּוֹת
שמות המפרשים באונייה מלאת מעטה
  1. לשון המקרא עליון, הנמצא למעלה.
    • "וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת." (יהושע טו יט)
    • ”מועצת פועלי עפולה הכריזה על סיכסוך עבודה במפעל תעשיות מרסי בעפולה עילית.“ ("מעריב", 7 בפברואר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. עברית חדשה (ימאות) באוניות מפרשים: שם תואר לציון היות חלק המעטה שני בממד הגובה מן הסיפון, כגון "תורן עילי־אחורי", "מפרש עילי", "סקריה עילית־קדמית" וכו'.
    • שמות חלקי המעטה בממד הגובה של אוניית מפרשים נקראים לפי סדרם: תחתי, עילי, עלעילי, עליון ומרקיע.
    • "התרנים הקדמי והראשי נשאו כל אחד מפרש תחתי, מפרש עילי, מפרש עלעילי ומפרש עליון, והתורן האחורי שלושה מפרשים." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, פרק שני)

גיזרון

[עריכה]
  • מן ע-ל-ה, מֵעַל.
 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: upper‏‏‏‏ ‏ (1); top‏‏‏‏ ‏ (2)

ראו גם

[עריכה]


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערות

[עריכה]
  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

עֵלִי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עלי
הגייה* ׳eli
חלק דיבר שם פרטי
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִי
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)
    • ”זה עלי, / נסיך אצילי, / עלי אבבוה! / אמיץ יותר / מכל אחד אחר, / באופן כללי.“ (הנסיך עלי, מאת הווארד אשמן בתרגום שפרירה זכאי)

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: Ali‏, Eli‏‏‏‏
  • ערבית: عَلِيّ‏‏‏‏ (תעתיק: עַלִיּ)