↑ "עֲלָיִים" - כמו "גְּדָיִים" במשקל זה. במקרא מופיעה הצורה "עֲלוֹת", ”וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק יד), אך יש המפרשים אותה באופן אחר. למשל, רד"ק מפרש "כלי קטן לשאיבת יין" כמו במסכת עירובין נג ב, ובמסכת בבא בתרא קלג ב.
עברית חדשה (ימאות) באוניות מפרשים: שם תואר לציון היות חלק המעטה שני בממד הגובה מן הסיפון, כגון "תורן עילי־אחורי", "מפרש עילי", "סקריה עילית־קדמית" וכו'.
שמות חלקי המעטה בממד הגובה של אוניית מפרשים נקראים לפי סדרם: תחתי, עילי, עלעילי, עליון ומרקיע.
"התרנים הקדמי והראשי נשאו כל אחד מפרש תחתי, מפרש עילי, מפרש עלעילי ומפרש עליון, והתורן האחורי שלושה מפרשים." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, פרק שני)
הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)