דפוק

דָּפוּק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דפוק
הגייה^*	dafuk
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־פ־ק
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ דְּפוּקָה, דְּפוּקַת־; ר׳ דְּפוּקִים, דְּפוּקֵי־; נ"ר דְּפוּקוֹת; דְּפוּק־

[סלנג] כינוי גנאי לאדם שאינו נוהג כשורה, אינו נורמלי, קוקו, מחופף.
- מכרת לי מכשיר מלא דפקטים וחשבת שאני לא אשים לב? מה, אתה דפוק?
- ואז, באמצע המסעדה, הוא נעמד על השולחן והתחיל לשיר שירים של זוהר ארגוב, הבנאדם דפוק לגמרי.
[סלנג] אדם שגורלו לא שפר עליו, עני, סובל.
- אחרי שפיטרו אותי מהעבודה וחברה שלי עזבה אותי הרגשתי דפוק לגמרי.
[סלנג] לא תקין, פגום, אינו מתפקד כהלכה.
- המחשב שלי דפוק לגמרי. אני חייב לקנות חדש.
[סלנג, צה"ל] זמן ישיבה בכלא צבאי, שאינו נחשב כחלק מהשירות הסדיר.
- התגייסנו ביחד, אבל לא נשתחרר ביחד. תזכור שיש לי עוד שלושים יום דפוק.

גיזרון

בינוני פעול מן דפק כלומר שקיבל מכה ומהלומה. אך ייתכן שבחלק ממשמעותיה ישנה זליגה של משמעות מהמילים באנגלית הקרובות בצלילן: דפקט ודפקטיבי.

צירופים

מילים נרדפות

חולה נפש, מטורלל, מטורף, קוקו, שרוט (1)
תב"ן (4)

ניגודים

תקין

תרגום

אנגלית: busted‏‏‏‏

השורש דפק

השורש ד־פ־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ד־פ־ק	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	דָּפַק	דּוֹפֵק, (ב׳ פעוּל: דָּפוּק)	יִדְפֹּק	דְּפֹק	לִדְפֹּק
נִפְעַל	נִדְפַּק	נִדְפָּק	יִדָּפֵק	הִדָּפֵק	לְהִדָּפֵק
הִפְעִיל	הִדְפִּיק	מַדְפִּיק	יַדְפִּיק	הַדְפֵּק	לְהַדְפִּיק
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק	מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק	יִתְדַּפֵּק או יִדַּפֵּק	הִתְדַּפֵּק או הִדַּפֵּק	לְהִתְדַּפֵּק או לְהִדַּפֵּק

הערה

בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין, למשל: "יִתְדַפֵק בִּדְמָמָה" (הקיץ גווע / ביאליק [1])

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת' לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

בבניינים קל ונפעל שורש זה נהגה בקרב דוברי עברית רבים בימינו בפ"א רפה גם אחרי שווא נח.