מטמטם

מְטֻמְטָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מטומטם
הגייה^*	metumtam
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ט־מ־ט־ם
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל (בינוני פועל)
נטיות	נ׳ מְטֻמְטֶמֶת, ר׳ מְטֻמְטָמִים, נ"ר מְטֻמְטָמוֹת

לשון חז"ל ששכלו אינו זך. שמחשבתו אינה טהורה ועכורה מתאוות הגוף.
[פוגעני] טיפש, לא חכם, חסר בינה
- לדעתי, מי שסיים את בית הספר היסודי ועדיין כותב בשגיאות כתיב הוא מטומטם.

לשון חז"ל. קרוב אל אטום וטמא.
"תנא דבי רבי ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר (ויקרא יא) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם". (מסכת יומא, ל"ט ע"א)

השורש ט־מ־ט־ם הוא שורש מגזרת המרובעים.