מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא זז וניתק ממקום שהיה.
- ”וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד“ (שמות כח, פסוק כח).
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
- לדעת רש"י השורש ערבי. לדעת הרמב"ן יזח כמו יסח.
- בארמית שומרונית - זוח בהוראת תנועה, תזוזה ראו - "די יזוחון עינהון מן מקדשה" בהוראת לא יזיזו מבטם מן הקודש. בבנין אפעל, בצורת הזה בהוראת - זרק, הטיל. בבנין אתפעל השומרוני, "אחזו" בהוראת סקל.
| השורש זוח |
|
השורש ז־ו־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ז־ו־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
זָח |
זָח |
יָזוּחַ |
זוּחַ |
לָזוּחַ |
| נִפְעַל |
נִזּוֹחַ |
נִזּוֹחַ |
יִזּוֹחַ |
הִזּוֹחַ |
לְהִזּוֹחַ |
| הִפְעִיל |
הֵזִיחַ |
מֵזִיחַ |
יָזִיחַ |
הָזֵחַ |
לְהָזִיחַ |
| הֻפְעַל |
הוּזַח |
מוּזָח |
יוּזַח |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|