זח

זָח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	זח
שורש וגזרה	ז־ו־ח
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא זז וניתק ממקום שהיה.

   • ”וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד“ (שמות כח, פסוק כח).

גיזרון

• המילה מופיעה פעמיים במקרא.
• לדעת רש"י השורש ערבי. לדעת הרמב"ן יזח כמו יסח.
• בארמית שומרונית - זוח בהוראת תנועה, תזוזה ראו - "די יזוחון עינהון מן מקדשה" בהוראת לא יזיזו מבטם מן הקודש. בבנין אפעל, בצורת הזה בהוראת - זרק, הטיל. בבנין אתפעל השומרוני, "אחזו" בהוראת סקל.

צירופים

• זחה דעתו

נגזרות

• הזחה
• זחיה
• זחוח
• זחיחות
• זחון
• מזח

מילים נרדפות

• הסיח
• זע
• מש

ניגודים

• נצמד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הסחה